21.5 C
תל אביב
31 במרץ 2020
ליכודניק
זאב בן יוסף

ההתחלה והסוף של מחאת האוהלים

על הגורמים ל"מחאת האוהלים", על מצבנו החברתי-כלכלי ועל הפתרונות האפשריים למצב.

לפני כשבועיים התכנסו ראשי תנועות השמאל אנשי השמאל בישראל במצב רוח נוראי. כל התחזיות השחורות שלהם מאז בחירת ממשלת נתניהו על הכישלונות בתחום הכלכלי, המדיני והחברתי – התבדו לחלוטין. התבדו כל תקוות השמאל על אובמה שיכפה על נתניהו לוותר יותר, ודווקא נתניהו חגג ניצחון גדול בארה"ב. ישראל הצליחה למנוע יציאתם של משט נוסף ומטס. האיום של "צונאמי" בספטמבר הולך ויורד, כאשר העולם כולו כבר מבין שהאיסלאם הקיצוני הוא שמאיים עליו ולא מדינת ישראל. מצב הביטחון סביר יחסית.

מילא ההצלחות המרשימות בתחום המדיני, אמרו מנהיגי השמאל, אבל לאסוננו – גם בנושא החברה והכלכלה מתגלים הישגים מרשימים: שיעור האבטלה יורד ברציפות והיום הגיע לשיעור הנמוך ביותר מזה עשרים שנה (5.7%), הצמיחה במשק גדלה ללא הרף, ממשלת נתניהו, הרבה לפני המחאה לדיור בר השגה, יזמה רפורמה בקרקעות כדי להוזיל את הדיור. יתרה מזו: הממשלה החלה לפעול גם נגד הטייקונים שגרמו לריכוזיות במשק, דרך הגברת תחרות בשוק על ידי רפורמה בתקשורת ודמי הקישורית ובנושא רִווחי הגז הטבעי. השר כחלון מכניס ייעול ושיפור ברווחה, מערכת החינוך פתחה ברפורמה וסופסוף יש ממשלה שבאמת מנסה לשפר את מצב החינוך בארץ, גדעון סער יוזם חינוך לערכים לאומיים, חצי מיליון תלמידים מבקרים בירושלים ותלמידים חסרי אמצעים יסעו גם הם לחו"ל ללמוד על השואה, עלייה של 4% בתיירות הנכנסת מתחילת 2011.  בקיצור: בזמן שהעולם כולו מצוי במשבר הכלכלי הרציני ביותר מאז מלחמת עולם השנייה, מתמודדת ישראל בהצלחה עם בעיות החברה והכלכלה.

מה לעשות עם ההצלחות הללו שמאיינות את השמאל ומגבירות את כוחו של הימין שמתגלה פתאום כמו המרכז האמיתי ומאמץ אפילו עקרונות של השמאל – שאלו מנהיגי השמאל בייאוש. עד שאחד, איש פייסבוק וטוויטר מדופלם, נזכר בכיכר תחריר וב"מהפיכות הערביות" וצעק: בואו נדרוש הורדת מחירים! בואו נכריז מלחמה בטייקונים העשירים שביבי עוזר להם ובכך פוגע במעמד הבינוני! מלחמה ביוקר המחיה!  בואו נחזור לסולידריות של שנות החמישים והשישים!

האודם חוזר ללחיי המנהיגות השמאלנית. הם מבינים שאין איש מהמעמד הבינוני שלא יזדהה עם הדרישה להורדת מחירים והעלאת הכנסה, ולעזאזל מצב המשק ומה זה חשוב שאת הפגיעה הכלכלית שתיווצר כדי לממן את ההטבות הללו ישלמו כל אזרחי ישראל – המעמד הבינוני, העליון והעני. כולנו. העיקר שעכשיו השמאל חוזר ובגדול! נשחזר מעתה את כל הטוב שהיה לנו בשנות החמישים והשישים! קדימה! ככה ינפנף השמאל את ממשלת נתניהו – בכיכרות, מאחר שבקלפי זה כנראה אבוד.

אז למי שמתגעגע לגן העדן שהיה בישראל בשנות החמישים והשישים נזכיר כמה מיסים שילמנו אז (שמונים אחוז מס הכנסה גם על שכר בינוני), איך גדלה המפלצת של מפעלי ההסתדרות שמימנו את מפלגות השמאל השליטות שאיפשרו תעסוקה ובריאות רק לבעלי הפנקס האדום, מיסי קנייה דרקונים, מס עיזבון על ירושה, מס נסיעות גבוה ומחיר מופקע של מטבע זר שמנע מהמעמד הבינוני נסיעות לחו"ל ואפילו יציאה לקולנוע חייבה תשלום "מס עינוגים". נכון שהדיור היה זול יותר, אבל אלה היו שיכוני רכבת, דירות זעירות באיכות בנייה ירודה ביותר שמוקמו ב"ערי פיתוח" או בשכונות עוני בפרברי הערים, מכונית הייתה מחוץ ליכולת ולקבל טלפון היה עניין של שנתיים.

היום לרוב אנשי המעמד הבינוני יש בדרך כלל מכונית, יש נסיעה לחו"ל בשנה, בילויים במסעדות ומלונות ויש בית סביר. נכון שכל אחד מאיתנו רוצה מחיר דיור זול יותר (במרכז הארץ כמובן), ואם אפשר גם מכונית נוספת ועוד נסיעה לחו"ל בשנה וכיוצא באלה, ולכן למה לא להזדהות עם מחאת האוהלים.

שיהיה ברור – יש בעייה אמיתית. המצב הכללי אכן דורש מעורבות ממשלתית רבה יותר במשק, כדי לשפר את מצבם של המעמד העליון והשכבות החלשות (כבר שכחנו לאחרונה שיש חוץ מהמעמד הבינוני גם מעמד עני). אבל חלילה לנו לחזור לאותה "מדינת רווחה" שבה כולנו היינו עניים יותר ומצבנו הכלכלי היה בשפל המדרגה. אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים המלוכלכים.

נדמה שהממשלה הזו מקשיבה בתשומת לב למה שקורה ברחוב. היא לא טוענת שהמוחים, יהיו מניעיהם אשר יהיו, אינם נחמדים. היא מודה שיש בעייה ומחפשת פתרונות שהמוחים אינם יודעים להצביע עליהם, וגם צריכה לשמור על ההישגים הכלכליים שישראל מתברכת בהם לאחרונה. לשנות את מה שהיה נהוג כאן עשרות שנים זה לא עניין של ימים ושבועות אלא של חודשים.

נמתין בסבלנות עוד כמה חודשים ונראה מה השתנה, בתקווה שהממשלה לא תיכנס לפאניקה ושלא תחליט על צעדים נמהרים שעלולים לפגוע בהישגיה-הישגינו.

 

 

 

 

Related posts

נטע זר והזהות האמיתית של הליכוד

אלי חזן

מוכרחים להשלים מהפיכת בָּרְקַת

אלי חזן

שאלת הזהות של יאיר לפיד

אלי חזן

מה חדש בברית האצ"ל?

אריק זיו ויזר

סכנת הסכמי בודפשט-מינכן

אלי חזן

נס חנוכה בימינו

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן