17.8 C
תל אביב
17 בפברואר 2020
ליכודניק
דעות

האמת על המשא ומתן עם הפלשתינאים

זו קונספציה שגויה לחשוב כי דרישת הפלשתינאים היא רק מדינה פלשתינית בגבולות שלפני מלחמת ששת הימים. קונספציה שגויה זו מטופחת ע"י התקשורת הישראלית והבינלאומית, וכך נתפסת ישראל בעיני אזרחים בעולם המערבי כסרבנית שלום המסרבת לוותר על שטחים ממניעים דתיים ו/או מניעים לאומיים




ברם, האמת הינה שדרישות הפלשתינאים במשא ומתן הן לא רק הקמת מדינה בגבולות 1967 אלא גם שינוי אופייה של מדינת ישראל, ממדינת לאום של העם היהודי ל"מדינת כל אזרחיה". זו הסיבה שנתניהו דרש מהפלשתינאים, כתנאי בסיסי לכניסה למשא ומתן, הכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כי הרי לא ניתן להכיר בקיום לאומיות פלשתינית מבלי לדרוש הכרה מקבילה בלאומיות הישראלית.


מכאן אפשר להסיק כי פירושן של הדרישות המקדימות של הפלשתינאים למשא ומתן הינן חיסולה הרעיוני של מדינת ישראל, מכיוון שהן שואפות לבטל את הרעיון הבסיסי שעליו הוקמה התנועה הציונית, קרי ריבונות פוליטית-עצמאית לעם היהודי.


דרישה זו נובעת ממקורות בדת האיסלאם, אך לאחרונה היא מקבלת חיזוק מתיאוריות ניאו-מרקסיסיטיות, שפותחו ע"י אנשי שמאל במחצית השנייה של המאה ה-20, הרואות בעצם קיומה של מדינת ישראל כפשע בפני עצמו ללא קשר למדיניותה. ניתוח הסכסוך הישראלי-ערבי, דרך הרציונל הניאו-מרקסיסטי, מציג את עולם הערבי כ"פרולטריון אתני" מנוצל ואת מדינת ישראל כייצוג של מערב קולוניאליסטי השואף לנצל את אדמת העולם הערבי לטובתו.


לכן ניתן בהחלט לטעון כי גופי האיסלאם והאינטרנציונל הסוציאליסטי בכל העולם אשר מנסים ללחוץ על ישראל להיכנע לדרישות הפלשתינאים, מבטאים למעשה אידאה אנטישמית. זאת מכיוון שמטרתם הינה לבטל את עצם הלגיטימיות של לאום יהודי ולא רק לבטל את נוכחותה של ישראל בשטחי יהודה ושומרון, כפי שהם טוענים.


בפרט, אפשר להיווכח כי הגופים הפרלמנטריים והחוץ-פרלמנטריים של השמאל בישראל מביעים תמיכה מלאה בדרישות הפלשתינאים למשא ומתן ואף מנסים ללחוץ על ממשלת ישראל להיכנע לדרישות של הרשות הפלשתינאית מתוך משכן הכנסת והחברה האזרחית בישראל, וזאת למרות שהם מציגים את עצמם כציונים הפועלים למען האידאה הציונית. דוגמה לכך ניתן לראות בביקורם של חברי מפלגת העבודה אצל אבו-מאזן ברמאללה באוקטובר 2013. בביקור זה מפלגת העבודה, הלכה למעשה, חיזקה את ידיו של אבו-מאזן ועודדה אותו להתבצר בעמדותיו לביטול הלאום היהודי ולא לבוא לידי פשרה כלשהי עם ישראל.


מכאן, התוצאה הצפויה של ההעדפה האידיאולוגית של גופי השמאל והאיסלאם בישראל ובכל העולם אל עמדות הפלשתינאים, היא שאבו-מאזן לא שואף להתפשר ע"י דו-שיח ומשא ומתן עם הישראלים אלא מעדיף להכריח את ישראל להיכנע לדרישותיו ע"י החלטות של גופים בינלאומיים, שהבולט ביניהם הוא האומות המאוחדות הנשלט ע"י ארגון המאגד מעל 120 מדינות, המהווה רוב אוטומטי כנגד ישראל, הנקרא 77-G.




 

 

Related posts

משמעות החוק הפולני

רז גרנות

מדידת הצלחה בפריימריז

אלי חזן

Political Tsunami: Summary of eight years of Foreign Relations under Netanyahu

Eli Hazan

מהדר בקפיטליזם ועד הדר בנהיגה ועוד נושאים בתפזורת מחוץ לקופסא!

אריק זיו ויזר

עין תחת עין שן תחת שן – ליאור אלפרוביץ'

אריק זיו ויזר

שורפים ת'מועדון?

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן