15 C
תל אביב
25 בנובמבר 2020
ליכודניק
דעות

האם יש כאן ג`נוסייד? ועוד 2 הערות

בעוד כמה ימים נציין את יום השנה לניסיון הג’נוסייד נגד העם היהודי (אחד מהם, בכל אופן), כאשר המן הציע להשמיד את העם היהודי בטענה ש”ישנו עם מפוזר ומפורד בין העמים, ודתיהם שונות”. מי אם לא אנחנו, אם כן, מוכשרים כדי לזהות ג’נוסייד של עם אחר?

 

בשבוע האחרון החלו בישראל, לצד ניצנים ראשונים של פריחה, גם ניצנים ראשונים של התבטאויות נגד הטבח שעורך בשאר אלאסד במתנגדיו בסוריה. עיתון “ישראל היום” הקדיש שלושה עמודים במוסף סוף השבוע שלו, “ישראל השבוע“, לריאיון שערך הכתב עם מנהיגי מורדים סוריים (עמ’ 4-6) שטענו שאם רק ישראל תודיע לעולם שאין לה אינטרס שאסד יישאר על מכונו, מיד כל העולם יתיישר אחרינו ויתגייס לפעולה מיידית לסילוקו (כי הרי ידוע שהקהילה הבינלאומית סרה למרותנו ותומכת בכל מה שישראל אומרת). מיד לאחר מכן נשמעו גם התבטאויות של בכירים, ובראשם שר החוץ אביגדור ליברמן והשר לעניינים אסטרטגיים, משה בוגי יעלון בנושא.

ברור לכל שהטבח שמתחולל בסוריה הוא פשע בכל קנה מידה. אך כשראיתי את התמונות הללו מופצות בפייסבוק, משהו לא הסתדר לי.

 

ג’נוסייד הוא רצח עם. האם אסד אכן מבצע רצח עם? האם דומה מקרה סוריה למקרה סודן, רואנדה, קוסובו, הארמנים או המקרים הלא מעטים שלנו?

יצאתי לבדוק במקור הידע הנגיש ביותר לאנושות, הרי הוא ויקיפדיה, מהו בעצם ג’נוסייד?

המושג ג’נוסייד הוטבע לראשונה, באופן לא מפתיע, על ידי משפטן יהודי-פולני, בשם רפאל למקין, בשנת 1933. אך מתברר שלמרות שהמושג קיים כבר כמעט 80 שנה, התשובה לשאלה “מה זה ג’נוסייד” היא לא כל כך פשוטה.

ראשית, הגוף שמתמודד בפועל עם עבירות של ג’נוסייד, הרי הוא האו”ם ויחידותיו השונות, מורכב ממדינות שונות- חלקן אף ביצעו ג’נוסייד בעברם, לפי חלק מההגדרות, ולכן האו”ם מתקשה להגיע להגדרה ברורה של המושג, מפני לחצים של אותן מדינות. ההגדרה הקיימת היום היא זו:

 

כל אחד מהמעשים הבאים, שבוצעו מתוך כוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית: הריגת חברים מהקבוצה; גרימת נזק גופני או נפשי חמור לחברים מהקבוצה; גרימת תנאי מחיה שבאופן מכוון נועדו להביא להשמדתה הפיסית של הקבוצה באופן חלקי או מלא; נקיטת אמצעים שנועדו למנוע ילודה בקרב הקבוצה או העברת ילדי הקבוצה לידי קבוצה אחרת;

 

אבן נגף מרכזית בפרשנות של ההגדרה הנ”ל היא הביטוי “באופן חלקי”- מה ייחשב השמדה באופן חלקי? האם רצח של כמה אלפים בודדים מתוך אוכלוסייה של מיליונים מספיק כדי להיחשב רצח עם?

סלע מחלוקת מרכזית בין אסכולות שונות בנושא היא עניין הכללת ג’נוסייד על רקע פוליטי, כפי שלמיטב הבנתי, מתרחש בסוריה. הטבח בסוריה איננו על רקע לאומי או אתני (למרות שהחלוקה הפוליטית הסורית היא על בסיס אתני), אלא על רקע פוליטי- התנגדות למשטר אסד.

חוקר בשם רומל מבחין ב-3 הגדרות שונות למושג ג’נוסייד:

  1. ההגדרה הרגילה– רצח של אנשים בידי ממשל, על רקע מוצאם הלאומי, האתני, הגזעי או הדתי.
  2. ההגדרה החוקית, שקבועה באמנה של האו”ם– כוללת גם מעשים שאינם רצח, אך נועדו לשם השמדת הקבוצה, כגון מניעת ילודה והעברת ילדים מחזקת הקבוצה לחזקת קבוצה אחרת.
  3. ההגדרה הרחבה– כוללת גם רצח על רקע פוליטי. עקב חוסר הבהירות לגבי הגדרה זו, רומל טובע עבורה את המושגDEMOCIDE.

להגדרה השלישית, כמובן, מתנגדות כל המדינות הטוטאליטריות שמעלימות דרך קבע את אזרחיהן שהעזו להתנגד לשלטון.

חבר מתאר בבלוג שלו שינוי שהתרחש במאה האחרונה בצורת המלחמות. אם בעבר, טרם רעיון מדינת הלאום, מלחמות התקיימו בין צבאות שכירים, כך שכשצבא האויב מתפורר ומנוצח, המלחמה מסתיימת והצד המפסיד הופך להיות תחת חסות הצד המנצח (ראו למשל מלחמות ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית), לעומת זאת, כיום, הצבאות הן צבאות של העם, המדינות הן מדינות לאום והטכנולוגיה גם היא התפתחה, כך שהמלחמה איננה בין צבא לצבא, אלא בין עם לעם או מדינה למדינה. היעדים לתקיפה במלחמה היום אינם עוד כוחות צבא האויב, אלא התשתיות המזינות אותו, תחנות כוח, שדות תעופה, מוקדי שלטון, מוקדים כלכליים, ריכוזי אוכלוסיה בעורף. כדי לנצח, צריך להכניע את העם, לא רק את הצבא. במצב כזה, קשה מאוד להבחין בין מלחמה “סתם”, לבין מלחמה שהיא “ג’נוסייד”.

יש גם מי שמציע לכלול בהגדרה של ג’נוסייד השמדה תרבותית. כמובן שיש לכך מתנגדים רבים, גם בין המדינות הדמוקרטיות, שכן תקופת האימפריאליזם הייתה רוויה מקרים שבהן המדינות האימפריאליסטיות מחקו תרבויות שלמות, גם אם לא פגעו פיסית באוכלוסיותיהן. אם נגדיר ג’נוסייד לפי הגדרה זו, הרי שאפשר לתבוע כך לא רק את טורקיה וגרמניה הנאצית, אלא גם את ארה”ב, אנגליה, בלגיה, איטליה, סין, ואפילו אולי את ישראל של תקופת “כור ההיתוך”.

 

השורה התחתונה

ההגדרה החוקית של ג’נוסייד נתונה למאבקים פוליטיים בין מדינות שמהוות צד בהחלטה. אין כיום גורם ‘נייטרלי’ שיכול לקבוע מהו בדיוק ג’נוסייד, וניתן להאשים כמעט כל מדינה קיימת בג’נוסייד אם רק נגדיר אותו בצורה המתאימה.

בעיניי, ההגדרה ה’רגילה’ לעיל היא ההגדרה המתאימה ביותר לתאר את המונח, שכן המילה ג’נוסייד, כפי שהוטבעה על ידי למקין ב1933, מגיעה מהמילה הלטינית GENOS, שפירושה גזע, ולכן התרגום לעברית “רצח עם” הוא מדויק.

כמו מצוות ביהדות (להבדיל), גם לפי ההגדרה החוקית של ג’נוסייד, ג’נוסייד צריך כוונה, ולכן לא מתאים לכלול בו רצח על רקע פוליטי, המוני ככל שיהיה וגם לא השמדה תרבותית, שכן הכוונה במקרים אלה היא אחרת. זה לא שרצח המוני על רקע פוליטי הוא לא פשע חמור, הוא פשוט לא הפשע החמור הספציפי הזה, והוא נצרך להגדרה נפרדת, כגון המושג DEMOCIDE של רומל.

השתיקה הישראלית נוכח האירועים בסוריה נועדה מלכתחילה למנוע מצב שבו העם הסורי מרגיש שישראל מתערבת בפוליטיקה הפנימית שלו, כפי שבשאר אסד ניסה לטעון בנאומים הראשונים שנשא עם פרוץ מלחמת האזרחים, ולמנוע עימות צבאי מול סוריה שיכול היה לפרוץ לו אסד חשב שהוא יכול לאחד את העם סביבו נגד מטרה חיצונית- ישראל. העם הסורי לא קנה את זה וצבא סוריה מתפורר לאיטו- חלקו ערק, והחלק השני עסוק בלחימה מול אלה שערקו. המצב היום הוא לא אותו מצב שחייב עמימות ישראלית. גם אם לא מדובר בג’נוסייד, אלא רק בדמוסייד, זה הזמן שעל ישראל לנקוט עמדה ולמנוע רצח חפים מפשע, כפי שמצווה אותנו האתוס היהודי, כעם ששרד את השואה, כעם ששרד את המן וכעם ששרד את ניסיון הג’נוסייד של שעבוד מצרים- “וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים” (דברים ט”ו:ט”ו).

 

***

הערה ראשונה- על פעילות מסיונרית

לפני מספר שבועות, כתבתי בנושא התבוללות פנימית ונמנעתי במכוון מלהזכיר את עמותת “יד לאחים” וטענותיהם שנשמעו לי קצת מופרכות בדבר הניסיונות המאורגנים להעביר יהודים על דתם ועל תקציבי הענק של המסיון בישראל, המופנים להשמדה תרבותית של העם היהודי.

ייתכן והתבדיתי, שכן היום מתברר שתושבי ערים שלמות (פתח תקוה, גדרה, ועכשיו גם רמת גן) קיבלו בדואר ישיר לביתם ספרים של הברית החדשה, מתנת ארגוני מיסיון. אינני יודע מה היקף התופעה, וכמה עוד ערים זכו למשלוח המנות הלא-שגרתי הזה, אבל ברור לי שמאחורי ארגון שמסוגל להפיץ ספרי ברית חדשה לכל תושבי פתח-תקווה, רמת-גן וגדרה ואולי עוד ערים, וגם לפרסם מודעות פרסומת בעיתון (ר’ עמודים 19, 23) יש הרבה מאוד כסף.

 

***

הערה שנייה- על חצי הכוס המלאה

הטובקיסט והאגדה, גורנישט, הלא הוא אסף וול, קישר לכתבה שהופיעה באתר “חדרי חרדים”. הכותרת של הכתבה היא קצת אומללה:

“נס באלעד- מום מולד נתגלה בתינוק במהלך בדיקה שגרתית”.

הקורא הממוצע לא יצליח להבין איפה הנס בכך שלתינוק התגלה מום מולד, יקלל את החרדים על חוסר רגישותם, וכמובן יכנס לקרוא את הכתבה במלואה (מה שמעיד שאולי הכותרת בעצם קצת יותר מוצלחת משחשבנו).

הסיפור המלא הוא כזה- אמש (יום ראשון) הייתה שריפה במעון באלעד, ו-18 תינוקות נלקחו לבדיקה רפואית על מנת לבדוק שלא נפגעו משאיפת עשן. במהלך הבדיקה, באחד התינוקות התגלה מום מולד, שאלמלא היה מתגלה ומטופל, ייתכן שהיה מביא למותו בטרם עת של התינוק.

הסתכלות צינית שלצערי, רובנו ניחנו בה, עלולה לגרום למי שיקרה לו דבר כזה להתלונן פעמיים- גם הייתה שריפה במעון של הילד, וגם יש לו מום מולד. אבל לפעמים צריך להודות על כל הדברים הטובים שקורים לנו בחיים, וההסתכלות החרדית במקרה הזה היא הסתכלות אופטימית ובריאה- אמנם הייתה שריפה, אך התינוק לא נפגע, ולא רק זה, אלא שבזכות זה שהייתה שריפה, חייו ניצלו ממום שלא ידענו שהיה לו. גם זו לטובה.

פורים שמח!



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

איראן על הכוונת

אמיתי שיף

זעזוע מוח פוליטי

אלי חזן

פרשת ויחי – יוסף למד לכבוש כמה תכונות אופי רעות

אלי כהן

הצביעות התורכית

אריק זיו ויזר

המדריך למבולבל – על נתניהו ומשבר הגז: 5 סיבות לומר כן לנתניהו ולומר לא למתנגדי ההסכם

אריק זיו ויזר

התקשורת בארץ שמאלנית – הוכחה נוספת

אלי חזן
דילוג לתוכן