31.4 C
תל אביב
7 באוגוסט 2020
ליכודניק
ד"ר לימור סמימיאן-דרש

האם אובמה מקריב אותנו?

האם יציאה מהבוץ האפגאני שווה הקרבה של ישראל? "הפעולות של הממשל הסורי בתמיכה בטרור, בחיפוש נשק להשמדה המונית והחתירה תחת המאמצים של ארה"ב לייצב את עיראק, מהווים איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב." כך הסביר אובמה כשאישר את חידוש הסנקציות על סוריה, לפני כשבועיים.
היה זה אחרי מסע הדילוגים של יועציו לאזור, שהבינו שפני אסד אינם לשלום, שהשותפות עם איראן קודמת לאינטרסים האמריקאים בעיראק ושהתמיכה בטרור נמשכת.
זה לא חדש. לא הסרבנות הסורית ולא התגובה האמריקאית. זה נראה חדשני לעומת היחס של האמריקאים להתנהגות של שחקן אחר באזור- הפלסטינים. רק לפני שבוע, הסביר אבו-עלא לעיתון 'הארץ' את משנתו כך: "לא יהיה מו"מ בלי הפסקה מוחלטת של ההתנחלויות"; "זה בזבוז זמן לנהל מו"מ על סיפוח אריאל. גם מעלה אדומים וגבעת זאב חייבות להיות חלק מפלסטין… כולל האתרים ההיסטוריים, ירושלים, אוצרות טבע ומים"; "זה לא צודק לדרוש מאיתנו להכיר בכם כמדינת העם היהודי, כיוון שפירוש הדבר … קביעה מראש של עתיד הפליטים… ההתנגדות שלנו נחרצת לחלוטין." הצהרות חוזרות ונשנות כאלה, לא מתורגמות כסרבנות כרונית. הקשרים של החמאס עם איראן וסוריה לא מוגדרים כאיום אסטרטגי. להיפך, רק החשש הישראלי נתפס כבעיה.
איך ניתן ליישב את הסתירה? איך זה שמול סוריה ממשיכה ארה"ב במדיניות בוש, ואילו בערוץ הפלסטיני מתבטלות התחייבויות הממשל הקודם בהינף יד? איך ייתכן שעניינים כה עקרוניים כמו הפסקת הטרור והכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית נשמעים קנטרניים, ואילו השמירה על גושי ההתיישבות הופכת למכשול לשלום (מוסכמה שהופיעה בכל יוזמה מדינית עד היום, כולל אפילו יוזמת ז'נבה)?
הסבר אפשרי, ניתן אולי למצוא במאמר הניו-יורק טיימס (מה- 1.6) שצוטט רבות השבוע. המאמר שהדליף באופן אנונימי מסר חריף מן הממשל האמריקאי על היד הקשה שינקוט נגד ישראל בעניין הקפאת ההתנחלויות. ואולם, הסיפא של המאמר, שלא צוטטה, חשובה לא פחות. שם מובאים דבריו של אובמה עצמו: "אני רוצה לנצל את הביקור כדי להעביר מסר לגבי האופן שבו ארה"ב יכולה לשנות את היחסים עם העולם המוסלמי. גם הנושא הישראלי-פלסטיני יעלה, מפני שהוא מהווה גורם חשוב עבור ערבים רבים ממדינות האזור ומעבר לכך". ועוד נאמר: "גורמים בבית הלבן מסרו שהם סבורים שסעודיה היא חלק חשוב בפתרון התסבוכת בפקיסטן."הלחימה באפגניסטן מתגברת. מעל ל- 60,000 חיילים אמריקאים יהיו באזור בקרוב. הטליבאן שם מקבל תמיכה מהטליבאן בפקיסטן. ובפקיסטן, בינתיים, ניטש עימות בין הטליבאן והשלטון הרעוע, תחת לחץ אמריקאי כבד. כלומר, אפשר לחשוב שבעוד שסוריה נענשה על המשך הפרעתה בקלחת העיראקית וקשריה עם איראן, ישראל היא השי שנותנים לסעודים ולנסיכויות המפרץ כדי לחזק מעורבותן בזירות באפגניסטן ובפקיסטן.
אובמה אכן נערך לשלום אזורי. שלום שעיקרו לא יחסי ישראל ומדינות ערב, אלא יחסי ארה"ב והאסלאם. מטרתו, לגייס את מדינות ערב המתונות לפתרון התסבוכת באפגניסטן. וכן, פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו המטרה, הוא רק אמצעי. בבחינת, ניתן לכם אותו ועזרו לנו בחזית שלנו. בישראל, ממהרת האופוזיציה לדרוש מממשלת נתניהו שתהפוך את ישראל למנחה. למזלנו, הממשלה הזאת אינה מוכנה לוותר על הדרך הנכונה לעשות את השלום שלנו,

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

נמנעים: אובמה בעקבות קרטר – לימור סמימיאן דרש

אריק זיו ויזר

לא שביר

אלי חזן

קודם בלימה, עכשיו תנופה /מאת:לימור סמימיאן-דרש

אריק זיו ויזר

ממגילת העצמאות לפייסבוק- ההסברה של מלאני פיליפס

אריק זיו ויזר

לימור סמימיאן דרש – מדוע דרעי נחשב לתקווה פוליטית?

אריק זיו ויזר

הסטריאוטיפ על הימין מסרב למות – לימור סמימיאן דרש

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן