19.4 C
תל אביב
7 בדצמבר 2019
ליכודניק
יומן פוליטי

האוצר של שלי

 

 

אביגדור ליברמן לא יורד מהבמה. מי שחשב שזוהרו יועם בעקבות ההתפטרות ממשרד החוץ טועה. גם מבלי משים. ליברמן מסתמן כמי שהופך להיות מי שיש לו ההשפעה הבלבדית  על זהות השרים של הליכוד ביתנו. תפקיד שר האוצר מיועד למפלגתו וכאשר יגמר המשפט הוא ככל הנראה יחזור לכיסא ההשפעה של שר האוצר. עד אז כפי הנראה יכהן השר הנוכחי יובל שטייניץ אבל באופן זמני. כאשר ליברמן יחזור שטייניץ יפנה את התפקיד.

על תפקיד שר המשפטים מתמודדים שני עורכי הדין : גדעון סער וגלעד ארדן. גדעון סער נחשב כמועמד בעל נסיון הוא גם נחשב כמועמד של המנגנון. בואו ונזכור :

סער נולד במערכת הפרקליטות ומכיר את המערכת מבפנים. כבר בתחילת דרכו סימן את התפקיד הזה כיעד. הוא גם היה אמור להיות שר המשפטים בקדנציה הקודמת אך בסופו של דבר הגיע להיות  שר חינוך. ואולם, בפועל, עכשיו, תיק המשפטים הופך להיות רשת הבטחון של סער, כאשר ברור כי אחד מהתפקידים הבכירים כבר לא שלו. תיק החינוך מיועד למפלגתו של לפיד, ונשאר לו תפקיד שר המשפטים.

כאשר הבין בימים האחרונים כי הוא כבר לא יהיה בתפקיד בכיר, סער לא מוותר. הוא שידך את הפגישה בין שלי יחימוביץ' ונתניהו, אך המכה שלו היא שהוא הודר מניהול המשא ומתן להקמת הקואליציה. לסער יש תגובות אובדניות כאשר למקורביו הוא חוזר ואומר : 'אם אני לא בדרך לראשות הממשלה אני פורש מהחיים הפוליטים'.

בתקופה האחרונה אנחנו רואים אצלו עדנה רבה, כנראה בשל מערכת היחסים החדשה שלו עם גאולה אבן, ללא ספק היא משפיעה עליו בצורה חיובית, רואים עליו שטוב לו ברמה האישית.

נראה כי בסופו של יום סער יאמץ את האמרה של שרון שצריך להישאר במעגל ולכן יקבל כל תפקיד.

סער עובר תקופה לא קלה במערכת הפוליטית כאשר עמד בראש המטה של הליכוד והכשלון בבחירות נדבק אליו. נראה כי אפילו מי שבכיר במחנה שלו והיה חלק מהמטה הבחירות יוצא ללא פגע והרפש נשאר דבוק לטפלון הסדוק של סער.

מעניין היכן ימצא סער את גלגל ההצלה. מה שברור הוא שהאוצר נמצא אצל שלי. היה ושלי תחבור לממשלת נתניהו סער יזכה באוצר.

מי שעלול להפתיע בשידרוג שלו הוא דווקא סילבן שלום. כזכור, בעבר היו הרבה תקופות של דם רע בין נתניהו לסילבן, אך בתקופה האחרונה יש עדנה במערכת היחסים בין השניים. מקורב לנתניהו הפליג בשבחיו כאשר הוזכר שמו של סילבן. בעבר לא שמענו את מקורבי נתניהו מתיחסים בחיוב לסילבן. 

 


 

ועדה מסדרת

הרעיון חוזר כל פעם מחדש, אך גם הפעם נראה כי על הרעיון הזה אפשר לומר 'הכל דיבורים'. לא נראה כי יהיה מי שיאמין להנהגה של הליכוד שהשיטה היא טובה. היה ויגיע להצבעה במרכז הליכוד נתניהו יפסיד, כי הנסיון הוכיח כי ככל שפעילי הליכוד משתפים פעולה עם הנהגה הם מגלים כי הם נפגעים ממנהיגי התנועה. רק עכשיו ממערכת הבחירות יש להם זיכרון רע, כך הם בחרו בסער וארדן למקומות הראשונים וגילו כי השניים קיבלו את הקולות ואחר כך, שיכורים מכח, הדירו את פעילי הליכוד, רק קבוצה קטנה של מקורבים נהנו מהבחירות, וכך בקבוצה היו סמסונוב , צחי ברוומן, ארדן וסער כאשר שאר הפעילים המרכזים פשוט הודרו ממטה הבחירות. לכן, אמר אחד מהם 'מה יש שם מישהו שבאמת חושב שאנחנו נתמוך בשיטה שבאה לגרום שלא תהיה לפעילים השפעה בליכוד?'.

בכל מקרה מהלך של ועדה מסדרת לא יעבור, הנהגת התנועה יכולה לחלום בהקיץ. 

 


 

בבכיינות לא מנהיגים

בנט, כמו התאום החילוני שלו, מביא רוח מרעננת למערכת הפוליטית, אך להבדיל מלפיד בנט הוכיח במערכת הבחירות כי הוא לא יודע להתנהל בכבוד. כאשר הוא זינב בליכוד ללא תגובה ועלה במנדטים הוא הסתובב כמו גביר, וכאשר הגיעה ההתקפה על הרשימה שלו הוא התחיל להתבכיין.

לאורך כל הקמפיין אמר כי הוא יסתדר עם נתניהו, אך מתברר כי כבר בימים האחרונים, שמענו אותו שהוא בברית עם לפיד כאשר הוא מחזק את לפיד לקראת המשא ומתן. ועכשיו, פתאום הוא מתבכיין שוב שלא רוצים אותו. נו מספיק עם הבכינות בנט, זה משא ומתן, יהיו עליות ומורדות אבל אל תתבכיין.

לבנט יש בעיה, לחבריו בסיעה יש גנטיקה של פלגנות מפד"לנקית היסטורית. כבר השבוע ראינו כיצד המפדל חוזרת כאשר החלו להשמע קולות של פלגנות, יש כבר גורמים שם שמדברים על תיקים, ויש שם כאלה שמדברים על עולם התורה עם החרדים, ויש שם כאלה שאומרים 'לא נכנסים לממשלה שמדברת על שתי מדינות, הרי זאת הביקורת שלנו על נתניהו, ומה, אנחנו נשב בממשלה שזוחלת למשא ומתן עם אבו מאזן?'

מעניין כיצד בנט יוכל להסתדר עם חבריו.

 


 

לפיד

כמו רבים גם אותי לפיד הפתיע, כאשר הודיע כי הוא יוצא לדרך של שינוי ההרגשה הייתה כי מי שנישא מעל גלי האתר אל המסך הקטן שלנו בכל יום שישי החליט לעבור מהכורסא הרכה, הנעימה והמתגמלת של ערוץ 2 אל העשייה הציבורית.

לפיד מגיע כסוג מסויים של נסיך שטעם וראה פוליטיקה בביתו והחליט כי הוא רוצה לשנות. לפיד הלך למסע בעם כאשר חרש את הארץ ונגע באנשים, כאשר במקביל גם פעל היטב ברשת האינטרנט.

לפיד אמר כי הוא בא לשנות וההרגשה כי הוא באמת בא עם רצון לשנות. בתוך הליכוד יש קריאות לממשלה צרה, בלי לפיד, אך גם נתניהו מבין כי מי שמנסה לגרור אותו לממשלה צרה מכניס אותו לצרה צרורה ולכן המטרה של השניים היא הקמת ממשלה למען עשייה ושינוי אמיתי.

לפיד אינו מתלהם. אמנם, הייתה איזו אמירה כי הוא רוצה להיות ראש ממשלה, זאת אימרה ותו לא ואין מה להתרגש ממנה, והיה ויבא יום והעם יבחר אותו אנחנו נכבד את הדמוקרטיה, לכן צריך להתייחס לרצון שלו ברצינות אך אין מה לפחד.

הדרישות של לפיד הן הדרישות של רוב העם, וכאשר לפיד מדבר על שינוי בחלוקת הכסף במדינה הוא מתכוון לכך כי באמת יש מצב לא טוב כאשר אין חלוקה בנטל, והפוליטיקה הישנה מקבלת ניעור עכשיו, ויכולים לזעוק החרדים שהעם יקרע, אז העם קרוע והגיע הזמן שיפסיקו לחשוב שאנחנו הכספומט שלהם.

בכל פעם שעולה נושא הגיוס אנחנו מקבלים את התגובה שהצבא לא צריך את כולם, יכול להיות שזה נכון, אך הזכות לשרת היא של כולם : חילוניים ,דתיים, חרדים וכן גם ערבים. הצבא הוא צבא העם, למען בטחון העם, למען שלום בעם, וכן אם יש מגזרים שהם לא רוצים לשרת בצבא יש לכבד את רצונם, אך זה אינו פותר אותם מהזכות לשרת את העם, כל אחד כפי יכולתו, יש מצוקות גדולות בשכבות הציבור הישראלי, וכן, אם החרדים והערבים יעברו לשרות אזרחי הם לא יחליפו את הצבא הם פשוט יהפכו חלק מהוויה האזרחית של העם. לאחר מכן הם גם יכנסו למעגל העבודה במדינה.

היה נסיון ליצור אווירה כש"יש עתיד" הגיעו כדי ליצור מלחמה נגד החרדים. אך משיחות עם חברי כנסת שלהם אתה רואה כי הם מדברים על רצון גדול לבצע שינוי, אתה רואה באמת משהו בתולי וחדש וברור כי בעוד מספר חודשים יצא היצר הרע מחלק מהם, אך המטרה שלהם היא טובה ונכונה, ההצלחה של ממשלה שבאה לשנות היא הצלחה של כל חבריה,

ללא ספק תמצא הדרך להקמת קואליציה אך המרכיב האמיתי הוא לא ההקמה אלא היכולת לעבוד ביחד. היה ותימצא הדרך לעבוד ביחד ולהביא שינוי שגם נתניהו מדבר עליו וגם לפיד, יהייה שינוי לטובה. תהייה תקווה.

לועגים ללפיד : 'מה עיתונאי מבין בעשייה הפוליטית?', אז אני מזכיר כי כל אחד מגיע ממקום אחר. ראש הממשלה שלנו היה איש שיווק ברים, של חברה שמכרה מזרונים. דוד לוי היה פועל בניין. רייגן היה שחקן קולנוע ויאיר לפיד ? הוא הגיע מהעתונות. לכן, כל אחד מביא להנהגה את הנגיעות שלו. הרי זאת מהות הדמוקרטיה שמביאה כל פעם משהו חדש למערכת, ואין מונרכיה של מנהיגות שעוברת מאב לבן, הדמוקרטיה שולחת את הנציגים שלה מתוכה וטוב שכך.


 

שרה נתניהו

יש משהו רע כאשר בצורה שובינסטית יש עליהום על הלבוש שהיא לבשה ביום החגיגי בכנסת. אמנם, הלבוש לא נראה מתאים ושרה צריכה להחליף סטייליסטית, אך למבקרים אומר כך : "תרגעו! אל תתנפלו כמו עופות טורפים על שרה, תעבירו את הבקורת אך שמרו את הגבולות, לא צריך שהשינאה שלכם לצמד נתניהו תוציא אותכם מדעתכם".

 


 

בליכוד

יש זרמים של לבה רותחת מתחת הריקמה של הליכוד, ללא ספק הביזיון של הבחירות נמצא בכל סניף וכפר, ונשאלת השאלה מדוע אין חקירה מעמיקה : מה קרה פה?

מה היה לנו ? איחוד של מפלגות שהפתיחה שלו הייתה 42 מנדטים, עם אופציה גם לעלות. נתניהו ראה את תוצאות הפריימריז ובחר בשני המובילים להוביל את מערכת הבחירות. השניים גדעון וגלעד, החזיקו בהחלטה עוד לפני הבחירות, היה להם ברור כי הם הולכים לקבל את מטה הבחירות, הם שיתפו פעולה עם איש הפרסום העלוב גיל סמסונוב, ומנהל המתנ"ס צחי ברוומן שהפך להיות מנהל מטה הבחירות במשכורת של אקזיטים בהיי טק, וסער כיו"ר מטה, וארדן כיו"ר מטה הסברה.

 

לצוות הזה היה פילטר בלשכת נתניהו שמנע מביקורת על המטה להגיע למעלה. לפילטר קוראים גיל שפר. גיל, שמקורב מאוד לגדעון ולארדן, מנע כל מידע שהיה גורם לנתניהו לשנות את הנתיב לאיבוד המנדטים.

 

נתייחס לשתי תופעות שמחייבות ועדת חקירה בליכוד, לא כדי לתלות את המנהיגים שלנו אלא כדי שמצב כזה לא יחזור.

כאשר אנחנו משווים את תקציב הליכוד מול המפלגות המתחרות אנחנו מגלים כי בליכוד בוזבזו קצת מעל 50 מיליון שקל במערכת הבחירות הזאת, כאשר אצל המתחרים מדובר על רבע או חמישית מתקציב הליכוד.

את המפלגות ההם, ראינו את הליכוד לא.

הדבר השני, נתניהו נתן מפתח לגדעון סער לנהל את מערכת הבחירות, ולגלעד ארדן לנהל את ההסברה, אך מתברר כי הם המשיכו להתנהל בכיתתיות כאשר הם סוגרים על חבריהם השרים וחברי הכנסת.

דוגמה קטנה ומשמעותית : כל המועמדים קיבלו הוראה לא הולכים לתקשורת ללא אישור מטה הסברה.

וכך כאשר הגיעו פניות ממועמדים שפנו אליהם שיגיעו לאיזה תוכנית, חבר הכנסת ביקש אישור ולא נענה ופתאם גילה שבתוכנית שהזמינו אותו היה גלעד ארדן, ובסיסטם הזה הופיעו מטעם הליכוד בעיקר גדעון סער, גלעד ארדן ולפעמים אקוניס ושאמה.

אחד מחברי הכנסת הפליג בסיפור שמראה על המילכוד. חבר כנסת מטלפן לגיל שפר ושפר אומר לו 'מדוע אתה לא הולך להופיע בתקשורת, למה אתה מחרים את מטה ההסברה?' החבר כנסת המום ואומר לו 'אני מחרים? מעולם הם לא פנו אלי שהופיע'.

כך השיטה עבדה. הצמד התלונן על חברי הסיעה שלא משתפים פעולה, כאשר הם מידרו והדירו את חברי הסיעה.

כאשר היה להם זרוע ארוכה שהרדימה את נתניהו, קוראים לזרוע הזאת גיל שפר.


 

גילוי נאות: גם אני עברתי את התהליך הזה. רציתי להשתתף בקמפיין הבחירות, ארדן וסער מנעו זאת ממני ביחד עם סמסונוב.

העימות הגיע עד למכתב של איום בהרחקה מהתנועה, שקיבלנו משה איפרגן ואנוכי, מכתב שעמדו מאחוריו גלעד וסער, מה שברור כי המכתב לא חוקי.

איפרגן הגיב במכתב תשובה וברור שאין בסיס חוקי להרחקה.

אני החלטתי החלטה שאני מקבל בהכנעה את ההרחקה, זאת כדי שנושא ההרחקה מהתנועה לא יהווה שוט שימנע ממני את חופש הביטוי. 

ליכודניק נוסד לפני עשר שנים, ללא ספק היו זמנים קשים שבהם נרדפנו ובעיקר בתקופת שרון, בכל מיני צורות. ואומנם, צריך לומר בהגינות כי בתקופת נתניהו גם שהעלנו בקורת ונוצר עימות מעולם נתניהו לא ניסה להשתיק אותנו, והיו נושאים שהעלנו ביקורת. אך מה שקרה בחודשים האחרונים עבר כל גבול, אפילו את זה של צפון קוראה.

אנחנו בליכודניק נמשיך להשפיע בעוצמה וללא חת , וגם אם לא נהייה חברים משלמי מס בליכוד.

Related posts

מי שלא רצה את ליאון ראש עיר יקבל אותו ………..

אריק זיו ויזר

יונה ושמה ליברמן ?

אריק זיו ויזר

ליברמן נשאר עם זחאלקה

אריק זיו ויזר

הדחלילים ועמידרור בלשכת נתניהו

אריק זיו ויזר

בשחצנות לא משקמים כלכלה – יומן פוליטי – אריק זיו

אריק זיו ויזר

לליכודניקים נשאר רק תיקיות בממשלה – יומן פוליטי – אריק זיו

אריק זיו ויזר

2 תגובות

חיימקה 8 בפברואר 2013 at 19:16

אריק זיו אתה תותח – אל תתרגש מגלעד וגדעון זמנם שאול בליכוד. בקרוב גדעון יעשה הסבה פוליטית ויעבור לבת בריתו התל אביבית הקרובה שלי יחימוביץ וגלעד ילך לאו"ם. סוף טוב הכל טוב.

הגב
דן 10 בפברואר 2013 at 6:06

אריק זיו – אתה נשמע כאילו אתה מצביע יש עתיד ולא לליכוד.

אתה מדבר על בנט כאילו הוא גדול האוייבים ולעומת זאת מתחנף ליאיר לפיד. בנט הוא טירון פוליטי, הוא לא עשה הרבה וצריך עוד לתת לו זמן להשתפשף. בינתיים הוא נראה בסדר ולדעתי היה יותר מתאים לו להיות אצלנו בליכוד. להתחיל בספסלים האחוריים ולהתקדם לאט לאט.

לעומת זאת, יאיר לפיד מאוד מתלהם. בטוח שעם ה-19 מנדטים שלו הוא הולך להיות ראש הממשלה הבא. מסיבת הניצחון הפתטית שלו, הדיבורים על "תוך שנה וחצי אני מחליף את ביבי" וכו'.

אתה מדבר על המקצוע שלו ועל זה שכל אחד מביא איתו מקצוע אחר – אז אני אסביר לך איפה אתה טועה.
ביבי אמנם היה איש שיווק אבל לפני שהוא היה ראש מפלגה הוא היה ציר בוושינגטון, ואח"כ שגריר ישראל באו"ם (אחד המוצלחים שהיו), אח"כ גם חבר כנסת וסגן שר החוץ, אח"כ יו"ר אופוזיציה ואז הוא רץ לראשות ממשלה.
דוד לוי היה פועל בניין אבל אח"כ הוא גם היה במועצה המקומית והיה סגן ראש מועצה, ואח"כ גם היה ח"כ ועבד קשה עד שהוא הגיע לצמרת המדינה.

הניסיון היחיד של יאיר לפיד זה כתיבת טור מוצלח מאוד והגשת תכנית טלויזיה. זהו. אה, וגם היאבקות עם צדוק טייסון.
והוא כבר רוצה להיות ראש ממשלה?!? אין לו טיפת ניסיון פוליטי או ציבורי. בגלל זה כולם מזכירים לו את עברו העיתונאי. כי הוא היה עד לפני שנה וקצת עיתונאי וכבר הוא רוצה להיות רה"מ. עלה לו השתן לראש.

הגב

השאר תגובה

דילוג לתוכן