22.3 C
תל אביב
12 באוקטובר 2024
ליכודניק
דא צחי הנגבי
ממשלה

דא צחי הנגבי

אני אומר כן לצחי הנגבי. צחי הנגבי הוא אחד מהמנהיגים שיש להם קור רוח וכן, יש לצחי הנגבי ניסיון. אפילו ניסיון רב.

אז כאשר אני רואה את שולחן הממשלה הבאה אני חושב שלצחי הנגבי יש חשיבות רבה. חשוב שהוא יהיה מסביב לשולחן המרכזי שבו מתקבלות החלטות. אין ספק כי יש זכות רבה למי שמתנגד להנגבי אך אני חושב שהפסילה של נבחר ציבור רק כי הוא לא נמצא בכוס התה של ספי רכלבסקי היא פסולה.

צחי הנגבי היה נאמן של ראשי הממשלה שהיו בשנים האחרונות : מאריאל שרון, דרך אולמרט וכמובן אצל נתניהו. אמנם, לא תמיד היינו באותו הצד, וכאשר אני עושה מאזן אני מוצא כי הייתי חלוק על
דעתו יותר מדי פעמים אבל כאשר אני בוחן את הנפשות הנמצאות כעת בפוליטיקה, כאשר יש בכנסת
כמעט 5 עשרות של חברי כנסת חדשים וכאשר יהיו מסביב שולחן הממשלה חלק לא קטן
של שרים שאין להם ניסיון, הרי שהנוכחות של צחי קריטית.

יש חשיבות למנהיגים כמו הנגבי ולכן כאשר ספי רכלבסקי פוסל את הנגבי אני רואה בו כאחד אשר יורה לעצמו ברגל. להנגבי יש מקום בהנהגה. נקודה.

צחי הנגבי החל את פעילותו הפוליטית בהתארגנות נגד שלום עכשיו ובתנועת התחיה. עם נסיגת כוחות צה”ל מסיני ופינוי העיר ימית התבצר הנגבי, ביחד עם כמה מחבריו, על האנדרטה שבכניסה לעיר, ורק לאחר הפצרות מרובות הסכים לרדת מן האנדרטה.
כיהן כיו”ר מטה ההסברה של הליכוד ועוזרו של שר התחבורה חיים קורפו. בשנים 1984 – 1986 כיהן כיועצו של שר החוץ יצחק שמיר, ובשנים 1986 – 1988 היה מנהל לשכתו של שמיר בתפקידו כראש הממשלה. החל משנת 1988 הוא כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד עד פרישתו ל”קדימה” בשלהי הכנסת השש עשרה .

בכנסת ה-13 כיהן כיו”ר ועדת הכלכלה של הכנסת. במקביל לחברותו בכנסת השלים את לימודי המשפטים, והתמחה בעריכת דין אצל עורך הדין רוני בר און לימים היועץ המשפטי לממשלה ושר בממשלת ישראל . הנגבי הינו בעל רישיון לעריכת דין.

שר בממשלות ישראל
ב־18 ביוני 1996 מונה לשר הבריאות. בספטמבר 1996 מונה למ”מ שר המשפטים במקומו של יעקב נאמן, נגדו נפתחה חקירה פלילית. כעבור שלושה חודשים מונה לשר המשפטים והתפטר מתפקיד שר הבריאות. כשר המשפטים הביא בפני הכנסת, בין היתר, את הצעות החוק הבאות:
החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס’ 3), בנובמבר 1996, שהרחיב את סמכות בית המשפט להיאבק בתופעות של אלימות במשפחה חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, בינואר 1997, שמאפשר לאזרח לנהל את ההתדיינות שלו עם רשויות השלטון בהליך יעיל ומהיר יותר, בלא להיזקק
לעתירה לבג”ץ העמוס לעייפה. חוק לעזרה משפטית בין מדינות, בפברואר 1997, שמקל על שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל לבין מדינות זרות, בהליכים פליליים ואזרחיים; חוק שירות נתוני אשראי, בדצמבר 1997, שנועד להסדיר את תחום מתן וקבלת האשראי כך שתקטן האפשרות לפגיעה בחיי המסחר והכלכלה; חוק שירות הביטחון הכללי, במרץ 1998, שהסדיר את סמכויותיו ותפקידיו של
השב”כ ואת דרכי הבקרה והפיקוח על פעולותיו; תיקונים לחוק העברת אסירים לארצותיהם וחוק ההסגרה, במאי 1998, שנועדו לאזן בין שני יעדים: עשיית דין עם עבריינים, תוך שמירה על מעמדם
וזכויותיהם של חשודים אזרחי ישראל; חוק איסור הלבנת הון, בחודש אפריל 1999, שנועד לשלב את ישראל במערכה העולמית נגד העבריינות, בפרט בתחום הפשע המאורגן, הסחר בסמים והטרור.

בשנת 2001 מונה לשר לאיכות הסביבה. בתפקיד זה הוביל את העברת חוק הפיקדון על בקבוקים ומיכלי משקה. בשלהי 2002, סמוך לבחירות לכנסת ה-16, מונה לשר התחבורה נוסף על תפקידו כשר לאיכות הסביבה. ב־2003 מונה לשר לביטחון הפנים. בעקבות המינוי התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג”ץ‏ בטענה כי העובדה שהנגבי היה מעורב בפרשיות רבות פוסלת אותו מלמלא את התפקיד. בג”ץ דחה את העתירה. כשר לביטחון הפנים יזם הנגבי, בין היתר, את ההחלטות הבאות: אוגוסט 2003 – הורה למשטרת ישראל לאפשר ביקורי יהודים ותיירים בהר הבית, לאחר שאלה נמנעו, בהנחיית ערפאת, מאז ספטמבר 2000. מאז פתיחת הר-הבית מתקיימת באתר שגרת ביקורים מוסדרת, חמישה ימים בשבוע, בשעות קבועות. מרץ 2004 – הקבינט החברתי-כלכלי אישר את הצעת הנגבי להקים יחידת משטרה
ארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל”כ). ייעודה הוגדר: “הובלת מאבק כלל מערכתי לצמצום תופעות של פשיעה כלכלית – הוצאת כספים או מניעת כספים מן הקופה הציבורית או אובדן ונזק לנכסים ציבוריים”. מאי 2004 – הציע לממשלה את מועמדותו של ניצב משה קראדי, מפקד מחוז הדרום
במשטרה, לכהונת מפכ”ל המשטרה. הצעה זו התקבלה בהפתעה, בשל החלטת הנגבי לדלג על פני מועמדים ותיקים יותר. הנגבי הסביר כי הצעד נועד להצעיר את סגל הפיקוד הבכיר במשטרה ולרענן את הנהגתה. הממשלה אישרה פה אחד את מינויו של קראדי למפכ”ל ה-15 של המשטרה, החל מ-1.8.04.
יולי 2004 –  הציג בפני הכנסת תיקון לחוק: הקמת מאגר DNA במשטרת ישראל. ההצעה – תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר אמצעי זיהוי) – נועדה לסייע למחלקה לזיהוי פלילי במשטרה לפענח פשעים שלא ניתן לגלות את זהות מבצעיהם באמצעות המאגרים הקיימים במשטרה – מאגרי טביעות האצבע, ומאגר התצלומים. הצעת החוק אושרה.

במפלגת קדימה
בנובמבר 2005 מונה ליו”ר זמני של הליכוד בעקבות פרישת יו”ר הליכוד אריאל שרון מהמפלגה והקמת קדימה. ב-7 בדצמבר הודיע הנגבי על הצטרפותו לקדימה. “הלב אמר להישאר בבית הפוליטי שבו גדלתי”, אמר הנגבי, “אבל ההיגיון הממלכתי אמר להצטרף למהלך הפוליטי ההיסטורי לצידו של ראש הממשלה”. הנגבי, שתמך בקריאה ראשונה בהצעת החוק ליישום תוכנית ההתנתקות , הודה כי “בעמדות
המדיניות שלי יש תזוזה מתמשכת לאורך השנים”. הצטרפותו של הנגבי לשרון בלטה במיוחד על רקע ידיעות לפיהן המשטרה תמליץ להעמידו לדין בפרשת המינויים (כפי שאכן עשתה כעבור זמן לא רב), אבל הנגבי דחה טענו בדבר קשר הדברים. הוא הודיע על התפטרותו מהכנסת (“המנדט שלי שייך לליכוד, אני מחזיר אותו לליכוד”)‏.
יו”ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
בבחירות לכנסת השבע עשרה הוא מוקם במקום התשיעי ברשימת קדימה לכנסת ונבחר מטעמה בבחירות אלו. בכנסת זו שימש הנגבי כיו”ר ועדת החוץ והביטחון. במהלך מלחמת לבנון. לאחר המלחמה כתבה הוועדה בראשותו דו”ח נרחב ביחס למלחמה, אשר התפרסם בדצמבר 2007. מסקנות הדו”ח נתפסו על ידי התקשורת עם פרסומם כקשות במיוחד כלפי הצבא, על אף שכללו ביקורת נוקבת גם כלפי החלטות הממשלה. במהלך שנת 2008 חוקקה ועדת החוץ והביטחון בראשותו שני חוקים בולטים: חוק שירות המילואים, אשר מעניק זכויות, הטבות והכרה ממלכתית למערך המשרתים במילואים; וחוק המטה לביטחון לאומי, אשר מעגן בחוק, ברוח המלצות ועדת וינוגרד, את מעמדו, סמכותו, ואחריותו של המטה לביטחון לאומי (לשעבר – המועצה לביטחון לאומי), כגוף המרכז את תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בנושאי החוץ והביטחון.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום הרביעי ברשימת קדימה לכנסת. אף שקדימה לא הצטרפה לממשלה, המשיך בתפקידו כיו”ר ועדת החוץ והביטחון, לאחר שמפלגת העבודה החליטה שלא למנות נציג מטעמה לתפקיד. בכך, היה ליו”ר הראשון של ועדה זו שהוא מטעם האופוזיציה. במהלך כהונתו בכנסת יזם את חקיקת חוק לפינוי שדות מוקשים . כן יזם תיקון לחוק תשלומים לפדויי שבי המבטל את תקופת ההתיישנות להגשת בקשות להכרה לפי החוק וכן חוק הקובע כי תינתן הנחה בארנונה לנכי נפש שזכאים למסגרות מגורים בקהילה, כגון דיור מוגן, אף שאינם נחשבים מחזיקים בנכס.
פרשת המינויים הפוליטיים
באוגוסט 2004 הגיש מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, דו”ח שעסק במינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה בעת כהונת הנגבי כשר במשרד.  לטענת הדו”ח, נעשו במשרד לאיכות הסביבה עשרות מינויים פוליטיים, ובהם גם מינויים למשרות פיקטיביות. משנפתחה חקירת משטרה בעניין, הנגבי השעה עצמו מתפקיד השר לביטחון הפנים, בספטמבר 2004. בעקבות זאת מונה לשר במשרד ראש הממשלה.
משפטו בנושא המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה נפתח בשנת 2006 בבית משפט השלום בירושלים וכלל אישום בעברות של הפרת אמונים, עדות שקר ושוחד בחירות. בשנת 2008 נדחתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הצעה של פרקליטיו של הנגבי לעסקת טיעון.‏  ב-13 ביולי 2010 ניתנה הכרעת הדין: הנגבי הורשע בעדות שקר בפני ועדת הבחירות המרכזית בעניין אחריותו לפרסום
בעלון פנימי של מרכז הליכוד וזוכה משלושה אישומים: שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים, וניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה. בעניין האישום בהפרת אמונים הציגו השופטים שלוש דעות: אחד השופטים ביקש לזכות, השני ביקש להרשיע, ואילו השלישי ביקש לבטל את האישום מטעמי הגנה מן הצדק. לאור זאת לא הורשע הנגבי בסעיף זה.‏ . ב-9 בנובמבר 2010 החליט בית המשפט ברוב של
שני שופטים, נגד דעתו החולקת של אב בית הדין, כי יוטל על הנגבי קלון, ועקב כך הושעתה חברותו בכנסת. עוד נגזרו עליו קנס בסך 10,000 ש”ח, והתחייבות להימנע מעבירה דומה (לתקופה של שלוש שנים) בסך 10,000 ש”ח. ב-23 בדצמבר 2010 מסר הנגבי מכתב התפטרות ליושב ראש הכנסת ראובן ריבלין. עקב שביתת הפרקליטים לא הגישה הפרקליטות ערעור על זיכויו. ב-27 בדצמבר
2010 פסקה חברותו של הנגבי בכנסת כיוון שלא ניתן היה עוד להגיש ערעור על פסק הדין.

פעילותו כיום
מאמצע שנת 2011 לערך, מועסק הנגבי על ידי חברת תעש בתפקיד יועץ, בשכר של כ-5,000 דולר לחודש. העסקתו זו עוררה ביקורת על רקע הקשיים הכספיים בהם מצויה החברה, שלצורך המשך פעילותה קיבלה הלוואות מהמדינה בסך של 2.83 מיליארד שקל מאז שנת 2000 ועד אוגוסט 2012‏. במהלך שנת 2012 לימד הנגבי בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו קורס בשם ״ההיבטים המשפטיים של הסיכול הממוקד״.
הנגבי הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת התשע-עשרה. ב-22 ביולי 2012 פורסם בתקשורת כי הוא ניהל מגעים עם הליכוד כדי לחזור לשורותיו ולהביא עמו שבעה ח”כים שיתפלגו מסיעת קדימה. למחרת הודיע הנגבי על עזיבת קדימה ושובו לשורות הליכוד. לכנסת ה19 נבחר ברשימת הליכוד



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

דני דיין תומך בשטייניץ

אריק זיו ויזר

שר הפנים גדעון סער מציג: מהפכת הארנונה בנגב

אלי חזן

אדלשטיין מוקיע את דברי השגריר הפלסטיני על פלסטין נקייה

אריק זיו ויזר

אדלשטיין מוביל את סקר ליכודניק

אריק זיו ויזר

שר האוצר חנך את הביתן הישראלי בתערוכת אקספו 2010 בשנחאי

מאחורי המספרים הגדולים, הכמעט-דמיוניים, היו ילדים קטנים, יהודים, רבים כל כך.

דילוג לתוכן