20.4 C
תל אביב
27 בנובמבר 2020
ליכודניק
נרי אבנרי

בקשה צנועה מנחום ברנע / כתב: נרי אבנרי

מר ברנע, למען שיקום כבודך המקצועי, קח עליך משימה היסטורית: תזיז את שרון לצד של “הרעים”. מנקודת מבט אובייקטיבית, זהו מקומו. אם אתה סבור שאני טועה, ושרון היה איש ישר ודמוקרט למופת, מקומה של רשימתי באותו פח זבל, שבתחתיתו נמצאות תוצאות משאל מתפקדי הליכוד ששרון השליך.
לחבר נחום ברנע,
כמו כל פוליטיקאי, גם אתה שנוי במחלוקת. בכל רשימה שהשם שלך מוזכר (באינטרנט), אנחנו קוראים תגובות של בעד ונגד, אפילו שלכאורה, מי שזכה בפרס ישראל, מן הראוי שיזכה לתשואות רמות מקיר לקיר.

אמרתי “כמו כל פוליטיקאי”, ולא במקרה. מפני שאתה במידה רבה, פוליטיקאי. גם לך יש אג’נדה, וגם אתה מתאמץ לקדם אותה. הפוליטיקאי יעשה זאת כשהוא חשוף, ואתה תעשה זאת, מתוך מקלט אטומי, כשהמקלדת שלך מכוונת למצחם של פוליטיקאים שאינך חפץ ביקרם. הפוליטיקאי מנהל את חיינו, ואתה מנהל את הפוליטיקאים. לא צריך לעשות הסכמים לאור זרקורים. כשהאינטרסים ברורים, הסכמים אפשר לעשות גם בטלפתיה.

ולמרות האמור לעיל כמי שמקפיד לקרוא אותך – “ומחפש” אותך באובססיה נמוכה מהאובססיה שבה אתה “מחפש” את ד”ר ירון זליכה – אני מגלה, שאם אין התנגשות בין שני ערכים, או יותר נכון אינטרסים, אתה עושה מלאכה טובה. רוצה לומר: שניכר בכתיבתך שאתה זוכר משהו מהאתיקה העיתונאית, ונותרו בך פירורים של תחושת שליחות. מעמדך המיוחד בתקשורת ופירורי השליחות, הם הסיבה לשורות האלה.

תחת הכותרת “סוף עונת החזירים” (ידיעות-אחרונות / 6.10.08), אתה חושף את יחסך לפוליטיקאי העברי המצוי. ציטוט: “יותר ויותר פוליטיקאים מלהגים לאוויר מה שנדמה להם שהציבור רוצה לשמוע באותו רגע. פופוליזם הוא היעד. דמגוגיה היא הכלי. שאלות כמו אמת או לא אמת, נכון או לא נכון, עקבי או לא עקבי, מזיק לחברה או לא מזיק, משרת את האינטרס האמיתי של הבוחרים או לא משרת, לא מטרידות אותם. הכול מתחיל ונגמר בהם, בסדר היום שלהם, ביצרים שלהם, בטווסותם”. סוף ציטוט.

ולמרות מה שכתבת, אין לי ספק שאתה יודע, שעיתונאים רבים, חוטאים באותם חטאים, ומשרתים את אותם פוליטיקאים מהסוג שאתה בז להם. אני נימנה על אלה שחושדים בך, שאפילו אתה תמעל בשליחותך העיתונאית, אם רק תתקל בסיבה טובה. עקירת אלפי יהודים מבייתם, הייתה הזדמנות טובה. מדליקה. מייחמת.

כל כך מייחמת, עד כי הצטרפת לעדר שהוביל אמנון אברמוביץ’ שראה בשרון המוקצה, “אתרוג”. שרון ידע עם מי יש לו עסק, וכדי למלט את עורו מאימת הדין, עשה איתכם עסקה: הגנה תמורת עקירה, גם אם היא מחייבת בגידה בבוחרים. ואתם הסכמתם. כמו שאמרתי: כשהאינטרסים ברורים, אפשר לעשות הסכמים בטלפתיה.

בגיליון “העין השביעית” ממאי 2005, תחת הכותרת “כולנו פדרבושים” תיארת את הרפיסות של חבריך העיתונאים מול שרון. באיור של גיא מורד, ניראה שרון יושב ישיבה מזרחית, כשהוא מחלל בחליל, ומתוך עציץ גדול שמונח מולו, עולה ורוקד לפניו מיקרופון עם חוט, משל היה נחש הודי. כדי לחזק את המסר כתבת (ציטוט): “שרון, הוא מומחה גדול בשיווק חרוזים לאינדיאנים”. טעית פעמיים. עיתונאים מתמסרים, לא יכולים להיות אינדיאנים, והבטחת שרון לעקירת הישובים איננה סתם “חרוזים”, אלא יהלומים אידיאולוגים.

הפכתי דף (אני עדיין בגיליון “העין השביעית”). ברשימה מפרי מקלדתו של אמנון אברמוביץ’ הוא מתאר יום עיון במכון ון-ליר, שבו הגה את “משל האתרוג” בפני קהל שברובו מורכב, כך כתב, ממצביעי העבודה-מר”צ. גם אתה ישבת על הבמה. וזה מה שכתב: “כשהשואלים התלוננו שלמפלגת העבודה אין מנהיג, נחום ברנע אמר: להיפך, העבודה היא המפלגה היחידה שיש לה מנהיג- אריק שרון שמו”.

אני בטוח שהתכוונת להצחיק. הבדיחה הזאת הסגירה את היחס החיובי שלך לבגידת שרון בציבור שולחיו. את הנבגדים, מר ברנע, הבדיחה שלך לא הצחיקה. אילו ראית את הבגידה מנקודת מבט של “כלב שמירה”, היית נושך אותו. אבל ככה היא הבגידה, בצד אחד שלה יש את הנבגדים, ובצד השני יש את הנהנים. אתה היית בצד של הנהנים. זאת הסיבה שהאבא של העבריין עומרי, מאוד פופולארי.

ידעת ששרון איש מושחת, שבז לעקרונות דמוקרטיים. שמחה ארליך הזהיר מפניו: “הוא עלול לעלות על הכנסת עם טנקים”. אלא ששרון היה יותר מתוחכם: לא צריך טנקים, חשב לעצמו, מספיק כמה בולדוזרים שיישרתו את נחום ברנע וחבריו “שוחרי הדמוקרטיה”, והרי לכם אזרחים יקרים דיקטטורה מפוארת. ככה זה: כשמנהיג מבצע את רצונם של מעצבי דעת הקהל, הם כבר ידאגו לפופולאריות שלו.

האהדה לשרון היא חרפה לתקשורת. בפרפראזה לפסוק “פיקוח נפש דוחה שבת”, אמרת לעצמך, “גירוש יהודים דוחה אתיקה”. אנחנו יודעים שאין בוכים על חלב שגלש. ולמרות זאת, אנחנו בוכים על עקירת הישובים, אנחנו בוכים על תוצאות העקירה, אנחנו בוכים על הדרך הבלתי דמוקרטית שזה נעשה, ע”י מי שעננה פלילית מתעקשת לא למוש מעל מיטתו אפילו לא לשנייה.

קבל ציטוט: “ראינו את כניסת המיליונים לחשבון הבנק של משפחת שרון, אנחנו מחפשים את מקור הכסף” (פרקליט המדינה לשעבר ערן שנדר / פגוש את העיתונות / 4.3.06). המשטרה חקרה, אלא ששרון צחק לחוקרים בפרצוף: “תשאלו את הבנים”. והבנים סכרו את פיהם, אמנון אברמוביץ’ עשה סימן וכולכם מחיתם כפיים.
מר ברנע, הגיע הזמן לחשבון נפש אמיתי. נוקב. מייסר. ואם אני “כלקוח” שלך, נשמע כמו חגב, אז קבל עצה (בהשמטות קלות) ממי שאתה מעריך העיתונאי רפי מן: “לא צריך להיות מאמין גדול כדי לנצל את הימים הנוראים כדי לשאול איפה חטאנו. לא, לא כלפי מופז או אולמרט, אלא כלפי עצמנו, כלפי המקצוע שלנו” (העין השביעית / 5.10.08). אתה יודע למי הוא מתכוון.
בדמוקרטיה בריאה, רודן מושחת צריך להיות בצד של “הרעים”. כרגע שרון בצד של “הטובים”. למען שיקום אמון הציבור בערכים דמוקרטים, למען שיקום כבודך המקצועי ולמען הדורות הבאים, קח עליך משימה היסטורית: תזיז אותו לצד של “הרעים”. מנקודת מבט אובייקטיבית, זהו מקומו. אם אתה סבור שאני טועה, ושרון היה איש ישר ודמוקרט למופת, מקומה של רשימתי באותו פח זבל, שבתחתיתו נמצאות תוצאות משאל מתפקדי הליכוד ששרון השליך.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

רמון ונתניהו מתנבאים

אריק זיו ויזר

הקניבלים חזרו הביתה רעבים / כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

כל כך קל לתעב אותו (2)

אלי חזן

אין צדק בעולם! (גרסת המלפפון) / כתב: נרי אבנרי

אריק זיו ויזר

איציק שמולי, זה בשבילך

אלי חזן

מי מפחד ממשאל-עם

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן