13.9 C
תל אביב
26 בינואר 2020
ליכודניק
דעות

בני שלוש דורשים שלוש

זמן קצר לאחר פתיחת שנת הלימודים ועדי רובינשטיין מציב תמונת מראה לא רק לראש עיריית תל אביב אלא בעיקר לחברי מועצת העירייה הצעירים על הצפיפות בגני הילדים בעיר ועל מצב הסייעות 

 

שנת הלימודים הנוכחית נפתחה עם עובדה סטטיסטית עגומה למדי: גני הילדים בישראל הם הצפופים ביותר בעולם המערבי. הסינים, אם אתם מחפשים בכל זאת נחמה כלשהי, שולחים את הילדים והילדות שלהם לגנים צפופים יותר.

 

המספרים היבשים לא משקרים אף פעם, ומדי בוקר כשאנחנו משלחים את גוזלנו היקרים אל הגנים, אנחנו צופים בעוד 34 ילדים בגילאים שנה עד ארבע מצטופפים להם כסרדינים כבושים בין פינת ההחתלה והמשחקים או שכובים פרקדן ליד דלת הכניסה, מחכים לאמא או לאבא שיאספו אותם כשהשמש כבר תתחיל לסיים יום עבודה עמוס במיוחד.  הגנים הללו אינם זולים במיוחד ולצד הצפיפות הנוראה התקן המדיני הוא סייעת וגננת לילדים לגן טרום טרום חובה, וזאת על אף שבמדינות בעולם המערבי התקן עומד על מבוגר אחד לכל שמונה ילדים ורק בישראל אנחנו זוכים ליחס של מבוגר אחד לכל 17 זאטוטים. איזה יחס יכולות גננת וסייעת, משקיעות, חמות ותומכות כל שיהיו לתת לכל כך הרבה ילדים?

 

התמונה העולה בראשנו היא זו המקבלת אותנו מדי יום כאשר אנחנו אוספים אותם לביתם: לחלק מהילדים עדיין יש קקי בחיתול, החלק אחר מהם מחכים בתא השירותים – אולי מישהו ייגש כדי לנגב להם את הטוסיק והשלישי עסוק בלנסות לפרוץ את שערי הגן בדרך אל החופש המחכה לו מעבר לדלת.

 

הדוגמא העצובה ביותר מתרחשת דווקא בעיר שחרטה על דגלה חינוך, ערכים ובמובנים מסויימים נחשבת לעיר שהיא מדינה בפני עצמה. אנחנו מדברים כמובן על תל אביב, שם החליט בשבוע שעבר רון חולדאי שבניגוד לראשי ערים בסביבתו וברחבי ישראל, הוא לא מוכן להקצות עוד תקן לסייעת לאחר החגים. חולדאי זעם וטען: "שהוא לא מתכוון לבזבז כספי ציבור על שירותי שמרטפות".  על חולדאי חדלנו מלהתפלא. האיש שמעדיף לשחק בהצגות כמו "תעלת בלאומליך" ולזכות למחיאות כפיים מקהל מדושן שהפרוטה נמצאת בכיסו, מעולם לא היה בעל רגישות לצרכי האנשים הצעירים בעירו. אבל דווקא מהצעירים המקיפים אותו היה אפשר לצפות לקצת יותר רגישות. רוב חברי העיריות והמועצות בישראל הם אנשים שעושים את צעדיהם הראשונים בפוליטיקה ומוקפים בבני גילם אשר מתמודדים עם הקשיים הרלוונטים לזוגות צעירים בישראל אשר זה עתה מתמודדים עם הקמתה של משפחה צעירה. סייעות בגני ילדים אינן לוקסוס ואינן שירותי שמרטפות, אלא מדובר בנשים אשר מעצבות ומשפיעות על הילדים של כל אחד ואחת מאיתנו.

 

ילדינו, וזאת הבנו במבצע "צוק איתן" האחרון, הם אלו שמצמידים אותנו לקרקע הזו. אם כבר בתחילת דרכם ובמפגשם הראשוני עם מערכות החינוך הם זוכים לכזה יחס, הרי שגם לנו ההורים שמצטיירים בפניהם ככאלו שיודעים הכל, לפעמים אין תשובות מתאימות לשאלה: למה זה צריך להיות ככה?

 

עדי רובינשטיין הוא עיתונאי, מתגורר בתל אביב

 

Related posts

חפש את האישה – cherchez la femme

אלי חזן

מסמכי הישועה של אלג'זירה

אריק זיו ויזר

אוניברסיטת אריאל היא קונצנזוס – עובדה!

אלי חזן

למי ניתנה הנבואה ?

אריק זיו ויזר

סומכים עליך, ראש הממשלה

אלי חזן

פרשת ויקרא- טהרת החינוך

אלי כהן

השאר תגובה

דילוג לתוכן