10.1 C
תל אביב
28 בפברואר 2024
ליכודניק
כללי

בית הדין של הליכוד: נדחתה הבקשה לדיון נוסף

בעניין: "דיון נוסף" בעתירה 22-1663

המבקשים: 1 .עו"ד שי גלילי ואח'
נגד
המשיבים: 1 .אלעד מלכא, חבר הליכוד 2 .משה איפרגן, חבר מרכז הליכוד 3 .תנועת הליכוד, באמצעות ב"כ
עו"ד אבי הלוי

פסק דין

עו"ד מיכאל קליינר, נשיא בית הדין
1 .העתירה לקיום דיון נוסף שבפנינו מבקשת לבטל ההחלטה שנתקבלה פה אחד בבית הדין לקבל את עתירתם
של המשיבים המבקשת להמיר את היבחרותם של נציגי מחוזות הליכוד על ידי חברי המרכז הפזורים ממטולה
עד אילת, להיבחרותם על ידי מתפקדי הליכוד שיבחרו נציג של מחוז הבחירה בו הם מתגוררים.
2 .העותרים, ברובם, הם ככל הנראה מועמדים המעריכים כי סיכוייהם להיבחר בקרב מתפקדי עירם קטנים
מסיכויי בחירתם בשדות המרכז הזרים.
3 .העותר מס' 1 עוה"ד שי גלילי שימש כמבקר הליכוד, עד לפני כשבועיים עת נטל חופשה והחליט להתמודד
באחד המחוזות. בתוקף תפקידו כמבקר הליכוד, הוא בא במגע הדוק ותכוף עם חברי המרכז מכל הארץ ופחות,
אם בכלל, עם המתפקדים באזור הבחירה שלו שאינם בעיר מגוריו וסביבתה.
4 .לעתירתו הצטרפו בעיקר מועמדים העונים להגדרה שבסעיף 2 לעיל, ואין בכך כל פסול. זוהי זכותם המלאה.
בית הדין הוא חלק מתנועה שדוגלת בגישה על פיה מערכת המשפט אמורה לשרת בראש ובראשונה את מי שחש
כי הוא נפגע מהחלטה זו או אחרת של רשות מנהלית או אחרת.

5 .זו הסיבה שיש מקום להצטער שהעותר מס' 1 מצא צורך לתבל את הצגת טיעוניו בתיאוריות מופרכות שגם הוא יודע שאחיזתן במציאות רופפת, כמו חשש שגורמים שאינם בית הדין, לא יגלו עניין בעתירתו בלעדיהן.
היות והספקולציות הקונספירטיביות הללו לא נועדו לעיני בית הדין, בית הדין רואה עצמו פטור מלהתייחס
אליהן מעבר לנאמר בפיסקה זו.
6 .בית הדין לא ייכנס גם לביקורת הקשה המוטחת בעותר מס' 1 ,מניעיו, התנהלותו, והלגיטימיות של
התמודדותו, שפרטו המשיבים המגינים על עתירתם בתשובתם לטענותיו של המבקש מס' 1.
7 .בית הדין בהרכבו המורחב קיים דיון ארוך ומעמיק בסוגיות המשפטיות והציבוריות העומדות בבסיס הכרעת
הדין החוזרת.
8 .טענו בפנינו העותר, יו"ר המרכז וועדת החוקה חה"כ חיים כץ, ועותרים נוספים שהצטרפו לעתירתו של מר
גלילי ועוה"ד גיא בוסי בשם חבורת עותרים נוספת שהצטרפה לעתירתו של העותר מס' 1 והביאה נימוקים משלה
תוך שהיא מקפידה לציין שהיא אינה שותפה לטיעונים של העותר מס' 1 ,מן הסוג אליו נרמז בסעיף 5 להכרעת
הדין הזו. מן הצד השני טענו המשיבים והצטרף למשיבים עוה"ד טל קדמי וכמובן היועץ המשפטי של הליכוד, עוה"ד
אבי הלוי.
10 .הנושאים העומדים בבסיסה של הכרעת הדין הם, בלשון המבקשים: "היעדר סמכותו של בית הדין לבטל
הכרעות של מרכז הליכוד", קל וחומר תיקוני חוקה שהתקבלו כדת וכדין, לצד זכותם של חברים שהסתמכו על
שיטת הבחירות שהייתה נהוגה בפעם הקודמת. שהשיטה לא תשונה זמן קצר לפני הבחירה.
11 .התשובות לשאלת סמכות בית הדין נמצאות כולן בפרק ט לחוקת הליכוד. וייאמר מיד: על פי סעיף 126
לחוקת הליכוד "אין בסמכויות בית הדין כדי להקנות לו מעמד בקביעת מדיניות התנועה או בנושאים הנתונים
לשיקול דעתם של מוסדות התנועה וועדותיהם". מרכז התנועה מוסמך בין ועידה לוועידה לתקן את החוקה וכל
עוד התהליך תקין ואין טענת חוסר סבירות קיצונית או פגיעה אחרת בחוקיותה של החלטת המרכז, לבית הדין
אין סמכות לבטל את ההחלטה. עם זאת, בית הדין מוסמך לפרש אותה.
12 .סעיף 124(א( לחוקת התנועה אומר: "בהתחשב בתקנות שהותקנו על ידי נשיאות בית הדין כאמור לעיל, ידון
בית הדין לפי חוקה זו, לפי עקרונות הצדק והיושר ובהתחשב בטובת התנועה – הכל לפי שיקול דעתו". המרווח
בין סעיף 124 לסעיף 126 הוא לכאורה מרחב המחיה של בית הדין בקבלת החלטותיו, אם כי מדיניותו של בית
הדין היא לעשות כל מאמץ לקבל את החלטותיו תוך עשיית שימוש מועט ככל שניתן בשיקול הדעת שמקנה לו
הסיפא של סעיף 124 ,כמקובל לנהוג בתרופה חזקה שסוד עוצמתה נדירות השימוש בה.
13 .העותר שם דגש חזק בטיעוניו על דיון התואם את הדיון שבפנינו, שהתנהל בשנת 2016 בבית הדין הזה. כדי
להבין את שורשיה של החלטת הרוב בבית הדין שלא לקבל בשנת 2016 עתירה לדחיית הפעלתה של החלטת
המרכז עד לאחר הוועידה החמישית, יש צורך לראות את מכלול שיקולי שופטי הרוב בבית הדין בבואם לדחות
את העתירה אף כי היועץ המשפטי של הליכוד תמך בה, וזאת מן הזווית של הידוע להם והצפוי בעיניהם באותה
שנה ולא על פי השתלשלות העניינים מאז הידוע לנו היום, שש שנים מאוחר יותר.
14 .לצורך הבנה שלמה של האירועים שהובילו לדיון הנוכחי יש צורך ללכת עוד צעד לאחור מעבר לנקודה בזמן
שתוארה בהכרעת הדין בדיון הראשון. לקראת הבחירות ב-2013 ,החליט מרכז הליכוד בהכרעה שנויה
במחלוקת להגיש רשימה משותפת לכנסת יחד עם ישראל ביתנו. ההסכם עליו חתם יו"ר התנועה, ואשר אושר
בחטף על ידי המרכז, היה נדיב בצורה מפליגה כלפי הצד השני: 15 חברי הכנסת שהוקצו לישראל ביתנו גרמו לכך שחברי ליכוד שהשקיעו מאמץ וממון רב כדי להיבחר במחוזות נותרו מחוץ לכנסת. הדבר עורר זעם כלפי
הנהגת התנועה, שהתנקז בסופו של דבר לדרישה להעביר את בחירת המועמדים לכנסת מן המתפקדים למרכז.
את המאבק הוביל דוד אמסלם, שנבחר למקום ריאלי לחלוטין במחוז ירושלים, אך עקב ההסכם עם ישראל
ביתנו נותר מחוץ לכנסת.
15 .לקראת הבחירות לכנסת ה-20 ב-2015 ,דרש אמסלם את כינוס המרכז לצורך העברת בחירת חברי הכנסת
מן המתפקדים למרכז. כאשר המרכז לא כונס, פנה לבית הדין. הדיון בבית הדין הסתיים בפשרה על פיה משך
אמסלם את עתירתו, ובתמורה התחייב יו"ר התנועה, שיוצג באותו דיון ע"י עוה"ד שמרון, לכנס לאחר הבחירות
את המרכז לדון בתיקון אמסלם, ולא להתנגד להחלת התיקון עוד לפני הבחירות לכנסת ה-21 ,אם המרכז יקבל
אותו, כמובן.
16 .לקראת הדיון במרכז היה חשש מבוסס בקרב הנהגת התנועה כי הצעת אמסלם המעבירה את בחירת חברי
הכנסת על כל חלקיה לחברי המרכז תזכה לרוב. ברגע האחרון הועלתה הצעת פשרה שנתמכה בלית ברירה על
ידי יו"ר התנועה, על פיה בחירת הרשימה הארצית תישאר כולה בידי המתפקדים והמרכז כולו כיחידה אחת
יבחר את נציגי המחוזות.
17 .הייתה זו החלטה באילוץ שנבע מצד אחד מן ההכרה שפטור בלא כלום אי אפשר ושיש הסכמה כללית שיש
לקבע את העיקרון על פיו יש למרכז כוח כלשהו. ומצד שני חוסר הרצון של שרים, חברי כנסת ושל גורמים בעלי
השפעה בתנועה לתת למרכז דריסת רגל בבחירת הרשימה הארצית, וזאת בניגוד למה שמחייב ההיגיון התנועתי.
18 .ולכן, כאשר הגיעה העתירה לבית הדין, החליטה התנועה שהילד שנולד לא היה הילד שראתה לנגד עיניה
בעת חתימת ההסכם, ולכן תמכה בעתירתו של המשיב מס' 2 ליישם את החלטת המרכז רק במרכז שייבחר על
ידי הוועידה שכל הצדדים הניחו שהיא ממש עומדת בפתח. ניתן להניח שהתנועה, כמו העותרים וכמו שופטי
הרוב ראו לנגד עיניהם את רוחו של סעיף 79 לחוקת הליכוד העוסק ב"החלטות", ולא ברור אם ניתן להחילו על
תיקון לחוקה אבל לפחות ההיגיון של הסעיף ראוי לבחינה. על פי הסעיף, החלטת מרכז ברוב חבריו יכולה לשנות
החלטת ועידה, ובלבד שאם הוועידה לא תאשר את החלטת המרכז יפקע תוקפה! יש להותיר בצריך עיון את
השאלה האם אין כאן משום קל וחומר, מה גם שהסעיף מחריג נושאים שהועברו מהוועידה למרכז. הדוגמה
הבולטת להעברת סמכויות מהוועידה למרכז היא סמכות החקיקה ברוב רגיל שהוועידה, ע"פ החוקה, מעבירה
למרכז בתחילת כהונתו.
19 .אם לחזור לתמונת המצב שעמדה לנגד הצדדים ב-2016 ,הרי, כאמור, היה ברור לכול כי מדובר בהחלה חד
פעמית של התיקון, כאשר הוועידה תוכל ברוב רגיל לתקן את ההחלטה, ולהעניק למרכז כוח משותף עם
המתפקדים בבחירות לרשימה הארצית, כאשר גורם אחד בוחר במועמדים והשני מדרג אותם. ובנוסף יקבע
המרכז את כל מועמדי המגזרים. איש לא ראה את הצפוי מעבר לבחירות לכנסת ה-21 ב-2019 ,ואת שתי להקות
הברבורים השחורים, שריחפו במסלול מבשר רעות: זו שתביא לעולם ולנו את הקורונה לצד זו שתביא לכך
שבמקום להיערך לבחירות לכנסת ה-22 ,שהיה צפוי אז שתתקיימנה אי שם בעתיד הרחוק לקראת נובמבר 2023 ,
אנו נערכים שנה קודם לכן, לבחירות לכנסת ה-25.
20 .מציאות זו הייתה הרקע להחלטת הרוב בבית הדין להשלים עם הפעלת התיקון בבחירות לכנסת ה-21 :
הצורך לעמוד בהסכם גם אם אופיו השתנה לרעה, ההכרה שמדובר בתקלה חד פעמית, ומעל לכל הרצון לקבע
את התמיכה בעקרון של חיזוק כוחו של המרכז שהוא הגורם שיוצר את הקשר האמיתי בין בוחרים לנבחרים,
עיקרון הזוכה לתמיכה רחבה בליכוד.21 .קשה לשחזר היום מה הייתה עמדת הרוב בבית הדין לו היה מעלה בדעתו שהבחירות המקדימות לכנסת ה- 25 בשנת 2022 ,יתקיימו עדיין באותו מרכז. האם היה מצטרף לדעת הרוב, בנימוק שההסכם לא צפה שהמרכז
יבחר בהצעת פשרה הגורמת נזק לליכוד? או האם היה קובע שבשל ההתחייבות שקיבלה תוקף פס"ד יתקיימו
הבחירות המקדימות לכנסת ה-21 ע"פ ההסכם, חרף פגמיו הענייניים והחוקתיים כאחד, אך בבחירות הבאות
שיתקיימו לפני הוועידה החמישית, יחזרו לשיטה הקודמת, שהרי בהיעדר הסכם לא תהיה כל הצדקה לקיים
הליך שגוי ומזיק לתנועה, וזאת כמובן עד לוועידה החמישית.
22 .אשר לטענת ההסתמכות אין להקל בה ראש, אך כפי האמור בהכרעת הדין בדיון הראשון, אין למועמד שום
זכות מוקנית לכך שהשיטה שהייתה היא השיטה שתהא, כל עוד השינוי הוא שווה לכולם ואינו בא לייצר במכוון
יתרון למועמד או קבוצת מועמדים. האמת היא שהפעילים השואפים להיבחר לכנסת פעילים כל העת להכשיר
את הקרקע להתמודדות, אך פעילותם אינה ממוקדת באופציה אחת. מועמדים חדשים בודקים בדרך כלל
אופציה מגזרית לצד אופציה אזורית. וכולם פועלים מול כלל החברים המרכזיים שהשפעתם רבה הן במחוזות
והן במישור הארצי.
23 .בדרך הטבע תימצאנה דוגמאות של מי שכיתת רגליים בכל הארץ ולפתע נגזר עליו לחשב מסלול מחדש. עם
זאת, מי שמעריך שסיכוייו בקרב המתפקדים טובים, מקבל את החלטת בית הדין ומתייצב לתמוך בה, דוגמת
עוה"ד קדמי שמתמודד באזורו של העותר מס' 1 ,ומברך על השינוי. גם אצלו ייתכן שהעמדה קשורה בעיקר
להכרה שהשיטה הזו טובה לליכוד, אבל גם במידת מה מתוך הערכה שהבחירה בקרב המתפקדים אינה מזיקה
לו.
24 .בשל לוח הזמנים הצפוף אנו ממליצים שוועדת הבחירות תורה על משלוח מסמך לכל בעלי זכות הבחירה
בכל אזור, ובו רשימת המועמדים באותו מחוז בתוספת 300 מילה שיועברו על ידי כל מועמד לוועדת הבחירות
ויאושרו על ידיה. למסמך תוכל מנהלת התנועה לצרף טופס בקשת מידע והתנדבות לפעילות ביום הבחירות
ולקראתו.
25 .אשר על כן אנו דוחים את הבקשה וקובעים כי יש לקדם את הבחירות ע"פ לוח הזמנים שקבעה ועדת
הבחירות על דעת ועדת הפיקוח.

עו"ד יאיר לחן, חבר נשיאות בית הדין
לאחר שקראתי את חוות דעתו של נשיא בית הדין, אני מצטרף לדעתו וסבור כי יש לדחות את הבקשה בדיון
נוסף זה ולהותיר את פסק הדין על כנו בעתירה 22-1663( להלן: "פסק הדין"(, ואנמק בקצרה:
1 .המבקשים, כל אחד בתורו, הן בעל פה והן בכתב, ביקשו לבטל את פסק הדין בטענה שהינו בלתי חוקי
וסותר את הוראות סעיף 139(א( סיפא לחוקה – ביטול שהביא לשלילת זכותם של חברי המרכז לבחור את
נציגי המחוזות. עוד טענו המבקשים בין יתר טענותיהם והמרכזית שבהן כי המועמדים וחברי מרכז הסתמכו
על הוראת סעיף 139 סיפא, וכלכלו את צעדיהם על פי אותה הוראה בחוקה וכי פסק הדין נשוא בקשה זו שינה
את כללי המשחק, וזאת לאחר שהחלה מערכת הבחירות המקדימות בתנועה.
2 .העותרים, מבחינתם, חזרו על טענותיהם בעתירה שבה התקבל פסק הדין, והדגישו בתשובתם לבקשה כי
הציפייה הייתה שהחלת תיקון סעיף 139 סיפא לחוקה על בחירת המחוזות לרשימת הליכוד לכנסת ה-21
תהיה חד פעמית. וציפייתם הייתה כי לאחר הבחירות לכנסת ה-21 ,תתקיים ועידה חדשה שבה יכונן מרכזחדש שבו יושם התיקון לסעיף 139 סיפא לחוקה כאמור. ציפייה זו לא התרחשה, הוועידה החמישית לא התקיימה, וזאת בחלוף עשור שנים מאז בחירתה של הוועידה הרביעית.
3 .הזכות לבחור מועמדי הליכוד לרשימת הליכוד לכנסת, הרשימה הארצית והמחוזות היא זכות יסוד
פוליטית הראויה להגנה. התיקון לחוקה פוגע פגיעה מהותית בזכותם של כלל חברי התנועה לבחור את
מועמדיהם לכנסת; מכאן יש לבית הדין סמכות להורות כי התיקון יחול רק לאחר כינון הוועידה החמישית –
כך סברתי בפסק הדין בעתירה נשוא ד.נ זה וכך גם כיום לאחר שמיעת טענות המבקשים. חוקת הליכוד
הקנתה לחברי התנועה זכות יסוד חשובה שמבקשת לשתף את כלל החברים בהליכים הדמוקרטיים של
המפלגה כתנועה דמוקרטית.
4 .בהתאם לסעיף 18 לחוקה, הדן בזכות לבחור ולהיבחר, כל חבר בתנועה רשאי לבחור למוסדות התנועה
ולמוסדות הסניף. פגיעה בזכות זו מנוגדת לעקרונות היסוד העומדים ביסוד השיטה הדמוקרטית, והגבלתה
יכולה להיעשות רק בהליך חוקתי ראוי. התיקון בסעיף 139(א( לחוקה פוגע באופן מהותי בזכותם של
המתפקדים לבחור את רשימת הליכוד לכנסת. ופגיעה בזכותם היסודית של כלל חברי הליכוד לבחור את
מועמדיהם לכנסת היא בסמכות בית הדין ובהתחשב בטובת התנועה ובהתאם לסעיף 124( ב( לחוקה: "…בית
הדין מוסמך, במקום שיראה לו, לסטות מהוראותיו של הדין המהותי …". לדעתי אף התיקון שנעשה לסעיף
139 לחוקה שמפר את הדין המהותי מפר גם את עקרונות הצדק והיושר שבית הדין מוסמך לדון ולפסוק
לראשונה בהתאם לסעיף 124( א( לחוקה.
5 .משכך, בפסק הדין מ-2016 בעתירות 16-1316 ,16-1332 קיבל בדעת רוב את העתירה ואת ההסכמות אליה
הגיעו הצדדים לאירוע חד פעמי ולא צפה כי הבחירות לוועידה החמישית לא התקיימו למשך תקופה כה
ארוכה של עשור שנים ואף למעלה מכך. אציין כי דעת המיעוט אז של חברי י. בם חזרה על עמדתה גם בפסק
הדין וגם כיום, ואף לדעתו זו אני מצטרף. גם את טענת ההסתמכות של המבקשים יש לדחות, שכן אין
מחלוקת שכלל החברים ידעו שמדובר בהחלה חד פעמית של סעיף 139(א( סיפא לחוקה ומתוך ציפייה שלאחר
הבחירות לכנסת ה-21 תבחר הוועידה החמישית שתכונן מרכז נבחר חדש אשר יישם את התיקון כאמור.
6 .אציין כי העתירה הוגשה בטרם נקבעו כללי המשחק, ובית הדין כבר ב-12.7.22 הורה למרכז הליכוד עוד
בטרם אישור תקנון בחירות לקבל תקנון בחירות למקרה שהעתירה תתקבל – החלטה שלא יושמה.
7. דעתי אף כדעת חבריי שעל התנועה להחזיר את דמי הרישום למי שיחפוץ שלא להתמודד בבחירות
המקדימות.

עו"ד ד"ר אריאל בוכניק, חבר נשיאות בית הדין
1 .ביום 22/7/6 הוגשה עתירה לביה"ד ע"י שני העותרים משה איפרגן ואלעד מלכא )להלן – העותרים( כנגד
תנועת הליכוד ומשיבים אחרים )להלן – המשיבים(, כאשר ביום 22/7/16( מוצ"ש( ניתן פסק דין בעתירה
פה אחד, בהרכב של שלושה שופטים )להלן – פסק הדין קמא(, אשר קיבל את העתירה.
2 .עניינה של העתירה הוא תיקון חוקה שהתקבל ע"י מרכז הליכוד בחודש יוני 2015 בקשר לסעיף 139
לחוקת הליכוד, על פיו נקבע כי נציגי המחוזות לכנסת ייבחרו ע"י כלל חברי המרכז ולא על ידי כלל
המתפקדים במחוז הבחירה שלהם, כפי שהיה נהוג קודם לכן.
3 .יצוין כי בעבר הרחוק יותר, היה מקובל בתנועת הליכוד כי חברי מרכז התנועה הם שהיו בוחרים את כל
נציגיהם לכנסת, הן ברשימה הארצית והן במחוזות. בשלב מסוים, קיבל המרכז החלטה בה הוא שינה את החוקה )לפי בקשת יו"ר התנועה דאז וגם היום – מר בנימין נתניהו(, ולפיה כל חברי הכנסת )הן הרשימה הארצית והן נציגי המחוזות( ייבחרו ע"י כלל
המתפקדים חברי תנועת הליכוד ולא ע"י חברי מרכז התנועה, שמונה כיום כ-000,4 חברים.
4 .בחודש יוני 2015 קיבל המרכז החלטה חדשה, ולפיה התבצע שינוי לחוקה, כאשר לפי סעיף 139 א'
לחוקה טרם התיקון, נבחרו כאמור כל חברי הכנסת ע"י כלל חברי התנועה, כולל נציגי המחוזות שנבחרו
ע"י כלל חברי התנועה מאותו מחוז בחירה שלהם, וכאשר לאחר התיקון שנעשה כאמור בחודש יוני
2015 ,נקבע כי הרשימה הארצית של חברי הכנסת תמשיך להיבחר ע"י כלל המתפקדים בתנועה, ואילו
נציגי המחוזות ייבחרו ע"י כלל חברי המרכז )להלן – תיקון החוקה ו/או התיקון לחוקה(.
5 .טוענים העותרים בין היתר, כי התיקון לחוקה אינו חוקתי וכי מרכז הליכוד הפקיע מידי כלל
המתפקדים את זכותם הבסיסית לבחור את כלל חברי הכנסת, לקח את הסמכות לעצמו בכל הקשור
לבחירת נציגי המחוזות ברשימה לכנסת, ומשכך טוענים העותרים כי גם אם התיקון לחוקה התקבל הרי
שיש להחילו לוועידה הבאה שתיבחר ולא לוועידה הקיימת.
6 .יוער כי עתירה דומה וזהה הוגשה ע"י אותם עותרים בשנת 2016 בתיק 16/1316 וכן 16/1332 בקשר
לתיקון החוקה הנ"ל כאשר ביום 16/3/16 ניתן פס"ד ברוב דעות של שניים )הנשיא קליינר והשופטת
מיקי מזר( מול דעת מיעוט של השופט יצחק בם, אשר דחה את העתירה תוך קביעה כי תחולת התיקון
לחוקה היא מיידית )להלן – פסק הדין הראשון(.
7 .יצוין כי לא הוגשה בקשה לדיון נוסף ולא הוגש ערעור לערכאה שיפוטית כלשהי על פסק הדין הראשון,
כך שמהבחינה הזו הוא הפך לחלוט.
8 .לאור התיקון לחוקה שהתקבל כאמור בחודש יוני 2015 ולאור פסק הדין הראשון, הרי בבחירות
הראשונות לכנסת שהתקיימו לאחר מכן, דהיינו לכנסת ה-21 בשנת 2019 ,התקיימו הבחירות לבחירת
נציגי המחוזות ברשימה לכנסת ע"פ התיקון לחוקה, דהיינו נציגי המחוזות ברשימה לכנסת נבחרו ע"י
כלל חברי מרכז התנועה ולא ע"י כלל המתפקדים במחוז בעוד כאמור הרשימה הארצית לכנסת נבחרה
ע"י כלל המתפקדים של חברי תנועת הליכוד.
9 .מאז התקיימו שלוש מערכות בחירות לכנסת )הכנסת ה-22, ה-23 וה-24 )אך לא התקיימו כלל בחירות
מקדימות )פריימריז( לרשימה לכנסת ע"פ החלטת מוסדות הליכוד.
10 .כיום לקראת הבחירות שאמורות להתקיים לכנסת ה-25 ובאופן טבעי אמורות להתקיים בחירות
מקדימות – פריימריז לרשימה לכנסת, הוגשה עתירה זו של העותרים שהיא כאמור עתירה זהה שהוגשה
ע"י אותם עותרים כבר בשנת 2016 תוך דחיית עתירתם ע"י ביה"ד.
11 .לאור פסק הדין קמא שניתן כאמור ביום22/7/16 אשר קיבל הפעם את העתירה של העותרים והתקבל
פה אחד ע"י שלושת חברי ההרכב )הנשיא קליינר וחברי ביה"ד יצחק בם ומיקי מזר(, הוגשה בקשה
לדיון נוסף ע"י מועמדים שונים שמתמודדים במחוזות תוך טענה כי פסק הדין קמא פוגע בהם אנושות,
וכפי שיפורט להלן.
12 .קראתי בעיון רב הן את פסק הדין הראשון משנת 2016 והן את פסק הדין קמא מיום 22/7/16 וכל טיעוני
הצדדים בעניין, ולאחר שקראתי גם את דעת הרוב בהליך זה, הרי בכל הכבוד איני יכול להצטרף לדעת
הרוב אשר השאירה את פסק הדין קמא על כנו, כאשר מבחינתי ולו הדבר היה תלוי בי הייתי דוחה את
העתירה מכל וכל ומשאיר על כנו את המצב שהתקבל עקב התיקון לחוקה משנת 2015 ,וכפי שיפורט.
13 .אין מחלוקת כי התיקון לחוקה משנת 2015 התקבל כדת וכדין, כאשר הוא עבר את כל ההליכים
הנחוצים והדרושים ע"פ החוקה בכל הקשור לתיקוני חוקה, כולל לאחר שהתקבלה החלטה בעניין
בוועדה החוקה של התנועה וכאשר ההחלטה במרכז התקבלה ברוב גדול של חברי המרכז בהצבעה
חשאית שהתקיימה בעניין.

14 .אין מחלוקת, כאשר אף העותרים מודים בכך בהגינותם, כי כוונת המרכז בקבלו את ההחלטה לתיקון
החוקה היא כי התיקון לחוקה יחול באופן מיידי ולא לאחר כינונה של ועידה חדשה ו/או לאחר זמן אחר
שהוא.
15 .יודגש כי התיקון לחוקה לא התקבל בתקופה של מערכת בחירות לכנסת באופן שהוא שינה את כללי
המשחק באמצע המשחק, אלא התיקון לחוקה היה אמור לחול לבחירות לכנסת ה-21 אשר התקיימו כ-4
שנים לאחר קבלת התיקון לחוקה, כך שהיה סיפק לכל המתמודדים הפוטנציאליים לבחירות לכנסת
להיערך בהתאם.
16 .העותרים מבקשים אם כן מביה"ד לקבוע כי התיקון לחוקה אינו חוקתי ו /או כי יש לדחות את תחולתו
לוועידה הבאה שתיבחר בתנועת הליכוד, דהיינו כי ביה"ד יקבל החלטה שיהיה בה כדי לסכל את
החלטת מרכז הליכוד בכל הקשור לתיקון החוקה כולל את כוונת המרכז כי התיקון יחול באופן מיידי
עם קבלתו.
17 .חבריי בדעת הרוב קיבלו את עתירת ובקשת העותרים, אך איני יכול להיות שותף לעמדה זו.
18 .החלטת מרכז הליכוד מחודש יוני 2015 בקשר לתיקון החוקה היא החלטה שהתקבלה בהתאם לחוקת
הליכוד ולדין התנועתי, כאשר דעתי היא שאין לבית הדין סמכות להתערב ו/או לבטל ו /או לסכל את
החלטת המרכז ואת התיקון לחוקה שהתקבל כדת וכדין.
19 .מרכז הליכוד הוא המוסד העליון של התנועה כקבוע בסע' 50 לחוקה אשר קובע כי …"הוועידה, ובין
ועידה לוועידה – המרכז, הם המוסד העליון של התנועה והם רשאים להחליט בכל ענייני התנועה…".
20 .סמכויות ביה"ד של התנועה, והיחס שקיים בינו לבין מוסדות הליכוד האחרים כולל מרכז הליכוד,
.לחוקה 126-ו 125 ,124 ,119 ,112 'בסע מצויים
21 .סע' אלו קובעים בין היתר כי …"בית הדין הוא המוסד השיפוטי העליון של התנועה … ידון בית הדין
לפי חוקה זו, לפי עקרונות הצדק והיושר בהתחשב בטובת התנועה – הכול לפי שיקול דעתו …", כאשר
סע' 126 מגביל את היקף הביקורת השיפוטית של בית הדין בקובעו כי …"אין בסמכויות בית הדין כדי
להקנות לו מעמד בקביעת מדיניות התנועה או בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה
וועדותיהם".
22 .עינינו הרואות אם כן כי ביה"ד מוגבל בסמכויותיו ואין בסמכות ביה"ד כדי להקנות לו מעמד בקביעת
מדיניות התנועה או בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה. לא יכולה להיות מחלוקת כי
קביעת הדרך לבחירת מועמדי הליכוד לכנסת נתונה למרכז, ולמרכז בלבד, וכי למרכז יש את השיקולים
שלו בקביעת הדרכים לכך. מקורם של השיקולים שהמרכז שוקל הוא בטובת הליכוד, כי הרי המרכז
הוא המוסד העליון בתנועת הליכוד, כאשר אף אם שיקול הדעת של מרכז הליכוד הוא שיקול פוליטי,
הרי לפי סע' 126 לחוקה, אין לביה"ד סמכות להתערב בשיקול הדעת ו/או להחליף את שיקול הדעת של
המחוקק התנועתי.
23 .אף בית הדין כפוף להוראות החוקה וביה"ד אינו מעל החוקה ואינו רשאי לפסוק ו/או לסטות מהוראות
החוקה אלא לכל היותר ליתן פרשנות להוראות החוקה.
24 .בקשת העותרים בעתירתם היא כי ביה"ד במחי יד ו/או בהינף קולמוס יהפוך את התיקון לחוקה לאות
מתה, וכל זאת כאשר כבר התקיימו בחירות בשנת 2019 לפי השיטה שנקבעה בתיקון לחוקה, ולכך איני
מוכן ליתן יד.
25 .לו רצו העותרים ו /או אחרים לשנות את דרך בחירת חברי המחוזות ע"פ השיטה שהתקבלה בתיקון
לחוקה, היו מואילים בטובם לפנות למרכז בהצעת החלטה לשינוי נוסף ואחר של החוקה תוך שכנוע
חברי המרכז לקבל את עמדתם, ולא לעשות את מלאכתם קלה ע"י פנייה לביה"ד בבקשה לבטל ו /או
לשנות את החלטות וכוונת המרכז אשר התקבלו כדת וכדין.

26 .די היה בנימוק זה בלבד כדי לדחות את העתירה על הסף ולגופה.
27 .מכל מקום יש לטעמי לדחות את העתירה גם מטעמים ונימוקים נוספים.
28 .בשנת 2016 ניתן כאמור פסק הדין הראשון בקשר לאותה עתירה בדיוק שהגישו שוב אותם עותרים
בעתירה הנוכחית משנת 2022 ,כאשר וכפי שכבר נאמר לעיל לא הוגשה על ידם אז בקשה לדיון נוסף ו/או
לא הוגש כל ערעור לערכאה שיפוטית כלשהי בקשר לפסק הדין הראשון, כך שמבחינה זו פסק הדין
הראשון הפך לחלוט.
כיום עותרים שוב העותרים את אותה עתירה, ולטעמי היה מקום לדחות את עתירתם אף מנימוק זה של
סופיות הדיון, כאשר ההליכים המשפטיים הסתיימו בפסק הדין החלוט שהתקבל כבר בשנת 2016.
29 .נימוק נוסף ומרכזי שיש בו לטעמי כדי לדחות את העתירה הוא עניין ההסתמכות.
בשנת 2015 התקבל כאמור התיקון לחוקה ע "י מרכז הליכוד בו נקבע כאמור כי נציגי המחוזות ייבחרו
ע"י כלל חברי מרכז הליכוד ולא ע"י כלל המתפקדים באותו מחוז בו הם מתמודדים.
בשנת 2016 ניתן פסק דין חלוט ע"י ביה"ד אשר דחה את העתירה של העותרים, בעצם תוך אשרור
התיקון לחוקה וקביעה שתחולתו תהיה מיידית.
30 .בשנת 2019 התקיימו הבחירות לכנסת ה-21 שהיו הבחירות הראשונות לכנסת שהתקיימו לאחר קבלת
התיקון לחוקה שהתקבל כאמור בשנת 2015 ,כאשר בבחירות אלו נבחרו חברי המחוזות ברשימה לכנסת
ע"י כלל חברי המרכז ולא ע"י כלל המתפקדים במחוז, וזאת לאור תיקון החוקה שהתקבל בשנת 2015.
31 .כיום, כשלושה שבועות לפני הבחירות המקדימות – הפריימריז בתנועת הליכוד, מוגשת עתירה להחזיר
את הגלגל אחורה, באופן שמתבקשת החלטה של ביה"ד כי בחירת נציגי המחוזות תהיה לא ע"י חברי
המרכז אלא ע"י כלל המתפקדים במחוז, כפי המצב שהיה לפני שנת 2015 – טרם קבלת התיקון לחוקה.
32 .שמענו אתמול בעת הדיון את דבריהם של מס' מתמודדים במחוזות אשר נשמע קול זעקה אמיתי
בגרונם, וביניהם למשל ד"ר מישאל בן עמי שמתמודד במחוז הגליל והעמקים, אשר העיד בפנינו כי הוא
"רץ בשטח " כבר 3 שנים, כאשר הוא נפגש בתקופה זו עם למעלה מ-000,1 חברי מרכז, ביודעו כי הגוף
הבוחר של נציגי המחוזות הוא חברי מרכז הליכוד, ובכך הכין את עצמו לקראת ההתמודדות העתידית
לכנסת.
טענה זו נשמעה גם ע"י מועמדים אחרים במחוזות השונים.
33 .כיום, כ-3 שבועות לפני קיום הבחירות המקדימות בתנועה, מבקשים העותרים לשנות את כללי המשחק
קרוב מאוד לקראת סיום המשחק ותוך כדי משחק, ולאחר שכל השחקנים במשחק ידעו כי הגוף הבוחר
הינו חברי מרכז הליכוד.
אין כל ספק כי ידיעה זו של המתמודדים השונים במחוזות היא בגדר הסתמכות של ממש, ולא ניתן לתת
יד לפגיעה כל כך קשה במתמודדים השונים במחוזות.
34 .בשיקול בין הפגיעה הכול כך קשה במתמודדים במחוזות השונים לבין הפגיעה הכול כך קלה בכלל
מתפקדי הליכוד שניטלה מהם "הזכות" לבחור את נציגי המחוזות, כי הרי לא ניטלה מכלל המתפקדים
הזכות לבחור את יו"ר התנועה ו /או את הרשימה הארצית לכנסת של התנועה, אני בוחר באותה "פגיעה
קלה" במתפקדים לעומת הפגיעה הכו ל כך קשה במתמודדים השונים.
35 .הערה אחרונה לסיום והיא הטענה שנטענה ע"י העותרים ו /או אף ע"י יועמ"ש התנועה עו"ד אבי הלוי,
כי יש סמכות לביה"ד ע"פ החוקה לסטות מהדין המהותי אם טובת התנועה דורשת זאת, כאמור בסע'
124 לחוקה. הטענה שנטענה בקשר לכך היא כי ע"פ סקרים פנימיים, העברת בחירי נציגי המחוזות לכלל המתפקדים
לעומת ע"י חברי המרכז יכולה להביא לתוספת של מנדט או שניים לתנועת הליכוד בבחירות לכנסת,
וזוהי לטענתם במקרה זה טובת התנועה אשר יכולה לאפשר לביה"ד לסטות מהדין המהותי.
36 .ראשית ייאמר כי טענה זו היא עניין שבהערכה ולא טענה אמפירית שניתן לוודא את אמיתותה שאכן
תנועת הליכוד תקבל תוספת מנדט או שניים אם חברי המחוזות ייבחרו ע"י כלל המתפקדים ולא ע"י
חברי המרכז.
37 .אבל גם אם נכונה טענה זו )וספק רב אם אכן כך(, הרי לטעמי טובת התנועה באופן ודאי היא כי אין
לפסוק בניגוד לחוקת הליכוד וכי סעיפי חוקת הליכוד אינם בגדר המלצה בלבד אשר ביה"ד יוכל לפסוק
כראות עיניו ובניגוד לחוקת הליכוד.
38 .אם נקבל את העמדה שביה"ד יכול לפסוק כראות עיניו תוך סטייה מהוראות החוקה, תהיה בכך פגיעה
ממשית בזכויות הפרט בתנועה, בזכויות חבר הליכוד וכל מתפקד בתנועת הליכוד, אשר לא ידע אף פעם
מהן זכויותיו האמיתיות – כי הרי ביה"ד יכול לשנות בכל עת את זכויותיו ו/או את הוראות החוקה
משיקול של "טובת התנועה", ואיני יכול לתת יד לכך.
39 .סיכומו של דבר, לו דעתי הייתה נשמעת, הייתי דוחה את העתירה שהגישו העותרים מכל הנימוקים
שפורטו לעיל.

עו"ד מרים מיקי מזר, חברת בית הדין
אני מצטרפת לעמדת נשיא בית הדין.

עו"ד יצחק בם, חבר בית הדין
1 .אני מסכים לדעתו של הנשיא ואבקש להוסיף כמה הערות משלי. מפאת דוחק הזמן, אקצר.
2 .דעתי בגלגול הקודם של הפרשה בשנת 2016 הייתה, כי בהיעדר הוראת תחולה מפורשת, אין לומר
שמרכז מכהן נטל מן המתפקדים את הזכות לבחור את מועמדי המחוזות. המרכז הרי נבחר על דעת
זה שאין הוא בוחר את המועמדים לכנסת, ושינוי אקטיבי של כללי הבחירות, תוך נטילת זכות
הבחירה מן המתפקדים ומסירתה למרכז, פוגע בהסתמכות של חברי התנועה אשר בחרו את המרכז
וקיבלו החלטות אם להתמודד עליו על סמך הדין שחל באותה עת. העמדה לפיה שינויים בשיטת
החברות לא יחולו על הגוף המכהן שקיבל אותם, אלא על זה שייבחר אחריו תואמת את הנוהג הכללי
ביחס לשינויים בשיטת הבחירות, והמבקש להרחיב יעיין בחוות דעתי בעתירה מס' 16/1316 .
3 .בפנינו העלו העותרים מספר טענות כבדות משקל הדורשות התייחסות.
4 .הטענה הראשונה היא, ששינוי העמדה של בית הדין נוגד התחייבות מפורשת שקיבלה תוקף של פסק
דין, לפיה יו"ר התנועה הודיע, כי לא יביא לאישור ועדת החוקה תקנון אשר ישנה את חלוקת הארץ
למחוזות, מיקומם של נציגי המחוזות ברשימה לכנסת וכן לא ישונה סעיף 10 לתקנון הבחירות כפי
שנוסחו לקראת הבחירות המקדימות ב-2019 ,שקבע כי מי שכיהן בכנסת שישה חודשים ברציפות או
יותר לא יוכל להתמודד במחוזות.
5 .לטענה זו יש להשיב בשניים. ראשית, בית הדין אינו צד להסכם והסכמה בין יו"ר התנועה למי
מהחברים בה אינה יכולה לכבול את בית הדין, גם אם הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין. ההסכם

10
הוא Personam In ,הוא לא יכול להשפיע על זכויותיהם וחובותיהם של חברי התנועה שאינם צדדים
לו.
6 .שנית, אין כאן שינוי של סעיף 10 לתקנון – בית הדין היום מאמץ את דעת המיעוט מפסק הדין בשנת
2016 ביחס לתחולה בזמן של התיקון לחוקה.
7 .הטענה השנייה היא טענת ההסתמכות. אומרים העותרים, כי מועמדים רבים ומי שראו עצמם
מועמדים הסתמכו על שיטת הבחירות כנוסחה בתיקון לחוקה, ואשר יושמה בבחירות המקדימות ב-
2019 והפיכת ההלכה שנפסקה בעתירה 16/1316 בדבר תחולתו האקטיבית של התיקון פוגעת
בהסתמכות הזאת.
8 .לכך אשיב בשניים. ראשית, אין חבר תנועה יכול להסתמך על שיטת בחירות כלשהי לפני שמתחילה
מערכת הבחירות. כל עוד לא התחיל המשחק, ניתן לשנות את כלליו. לדעתי, מערכת הבחירות
מתחילה לכל המוקדם עם אישור תקנון הבחירות. התקנון קובע, למשל, את מיקום נציגי המחוזות
והמגזרים ברשימה, סדרי ההצבעה והשיבוץ של המועמדים לרשימה. כך, יכול התקנון לקבוע כי שריון
לעולים, או לצעירים, או לנציג מחוז פלוני, יירד ברשימה. האם מי שראו עצמם מועמדים מטעם אותו
מגזר, או אותו מחוז, יכולים להלין על כך? – אתמהה.
9 .שנית, הסתמכות הוא עקרון חשוב, אך אין מדובר בערך מוחלט. הגנת ההסתמכות עשויה לסגת מפני
אינטרס ציבורי כבד משקל )ראו, למשל, דפנה ברק ארז "הגנת ההסתמכות במשפט המנהלי",
משפטים כז )תשנ"ו( 17 ,עמ' 39-38 .)בענייננו, כאשר עסקינן בדין התנועתי, טובת התנועה עשויה
להיות אותו אינטרס ציבורי כבד משקל אשר עשוי להסיג את אינטרס ההסתמכות. טובת התנועה
מוכרת אף כשיקול מכריע על בסיסו בית הדין רשאי לפסוק אף בניגוד לדין המהותי. הניסיון שהצטבר
עד כה מוכיח, כי הקביעה שבהיעדר הוראה מפורשת אחרת התיקון לחוקה אשר מעניק כוח למרכז
יחול רק מן המרכז הבא שייבחר אינה רק נכונה מבחינה משפטית, אלא אף עולה בקנה אחד עם
האינטרס התנועתי. הענקת הכוח למרכז על אתר, במתכונת כפי שהדבר נעשה, יצרה למרכז התנועה
תמריץ משמעותי לדחות ולדחות את מועד הבחירות למרכז, והובילה לסטגנציה במוסדות התנועה.
איני מביע דעה איזו שיטה טובה מחברתה – האם בחירת מועמדים בפריימריז, או שמא במרכז. אומר
רק, שככל שהתנועה מחליטה לבחור את הנציגים במרכז, מן הראוי גם להקפיד לחזור ולבחור את
המרכז מחדש מדי ארבע שנים, על מנת שבעלי הכוח לא יתאהבו בכוחם.
10 .טענה שלישית שטענו בפנינו המבקשים וראויה היא לדיון הינה הסתעפות של טענת ההסתמכות. בית
הדין ששינה הלכה, טוענים המבקשים, שינה את כללי המשחק תוך כדי המשחק ואת שיטת הבחירות
לאחר תחילתה של מערכת הבחירות. טענה זו יכולה הייתה להישמע לו מערכת הבחירות אכן הייתה
מתחילה לפני פסיקת בית הדין. בענייננו, העתירה הוגשה לפני שנקבע תקנון הבחירות ובעת ההצבעה
במרכז ידוע היה לחברי המרכז שאישרו את התקנון כי תלויה ועומדת עתירה בפני בית הדין וההלכה
עשויה להשתנות. יתר על כן, לדידי, כפי שהבהרתי זאת לעיל, מערכת הבחירות מתחילה לכל המוקדם
עם פרסום התקנון ולוח המועדים לבחירות. עם מתן פסק הדין נשוא הדיון הנוסף נצטוותה התנועה
לתקן את התקנון בהתאם לפסק הדין ולקבוע מחדש את לוח הזמנים לבחירות המקדימות, כך שמרוץ
הבחירות יתחיל לאחר מתן פסק הדין.
11 .לדעתי, חובה על התנועה להחזיר את דמי הרישום למועמדים שנרשמו לבחירות המקדימות לפי
התקנון הקודם ואף ראוי לה שתשיב למועמדים הוצאות סבירות שהוציאו מעת אישור התקנון ועד
להחלטתנו נשוא הדיון הנוסף על מסע הבחירות בקרב חברי המרכז.
12 .לבסוף, טוענים המבקשים, העותרים בעתירה לא צירפו את כל מי שעשוי להיפגע ממנה כמשיבים. גם
טענה זו איני יכול לקבל. בעת הגשת העתירה לא היו מועמדים לבחירות המקדימות, כי לא היה


תקנון. יו"ר המרכז, שהנו יו"ר המוסד שסמכויותיו נדונות בעתירה הוזמן לדיון וידע עליו, אך בחר
שלא להגיע. מכל מקום, דיון נוסף הנו הליך Novo-De ,בו למבקשים ניתנה זכות הטיעון המלאה.
משכך, לא היה מקום לדחיית העתירה על הסף לכתחילה ואין מקום לומר שנפל פגם בכך שלא שמענו
את מי שעלול להיפגע מהחלטתנו.

___________________
אשר על כן, אנו דוחים את הבקשה. פסק הדין בדיון הקודם נשאר על כנו.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

חגיגת דמוקרטיה בליכוד: החלו ההצבעות

מערכת ליכודניק

ריח בחירות חזק

אריק זיו ויזר

ליברמן שר חד פעמי!

דניאל נחמיה

תוצאות סופיות של הסקר שנערך במרכז הליכוד

אריק זיו ויזר

בית הדין של הליכוד השתגע

הרויזיוניסט

ימיו הקשים של הליברליזם הכלכלי בישראל

ליכודניק
דילוג לתוכן