30.7 C
תל אביב
13 באוגוסט 2022
ליכודניק
רשויות מקומיות

בית הדין ללשכת נתניהו:”תפסת מרובה לא תפסת”

שיכרון הכוח של לשכת נתניהו היה בעוכרה, לשכת נתניהו ניסתה בצורה גורפת להכניס מוצנחים – משוריינים, בסופו של יום בית הדין קיבל את טענות לסעד של הנפגעים.
בית הדין של הליכוד קיבל את רוב העתירות בכפר סבא לא נתן לדחוק את מדמון שלמה,יבנה בית הדין לא קיבל את הטענה שמשה מלכה  איש של ראש העיר,ברמלה בית הדין קיבל את טענת וידל באופן חלקי,בקרית מלאכי בית הדין קיבל את הטענה נגד השריון,בגבעתיים בית הדין אישר את השריון .
בסה”כ בית הדין לא קיבל את רוב ההחלטות הגורפות של ועדת ההיגוי.
בבית המשפט המחוזי התקבלה העתירה שלפריד כנגד התנועה בהמשך העתירה.
אברהם פריד
בעניין:
המבקשא. פלביאן י. מלאך ע”י ב”כ עוה”ד
– נ ג ד –

1. בנימין נתניהו יו”ר תנועת הליכוד
2. גדי אריאלי מנכ”ל תנועת הליכוד
3. הועדה המוניציפילית של תנועת הליכוד
4. תנועת הליכוד
5. אריה טל
המשיביםאלי כהן-כגן ע”י ב”כ עוה”ד

החלטה

1. עניינה של הבקשה שבפני, במספר סעדים שנתבקשו על ידי המבקש כנגד המשיבים, ובין היתר, להורות להם להימנע מלתמוך במשיב מס’ 5 בכל דרך שהיא בהתמודדות על כהונת ראש העיר בטירת הכרמל. הבקשה הוגשה ביום 24.9.08 והדיון במעמד הצדדים נערך ביום 2.10.08.

2. אין זו הפעם הראשונה שהצדדים התכנסו באולמו של בית משפט זה. ואלה תולדות הבקשה ותמצית העובדות הצריכות לעניין:

העותר, חבר הליכוד וחבר מועצת העיר טירת הכרמל, הציע את מועמדותו לרשות העיר טירת הכרמל במסגרת סיעת הליכוד. גם המשיב מס’ 5 הוא חבר הליכוד וחבר מועצת העיר טירת הכרמל.

פרק י”ב/2 של חוקת הליכוד (סעיפים 143כד-143כז) עוסק בשלטון המקומי. סעיף 143כה לחוקה קובע כי מועמד הליכוד לכהונת ראש הרשות המקומית, ייבחר על ידי חברי סניף הליכוד ברשות המקומית, בבחירות מקדימות הידועות במקומותינו כפריימריס. ברם, זו הפעם החליטה ועדת ההיגוי העליונה לפי סעיף 143כו לחוקת הליכוד (להלן: “ועדת ההיגוי”), שלא ייערכו בחירות מקדימות, וכי המשיב 5 הוא שיהיה מועמד הליכוד לבחירות לראשות העיר טירת הכרמל. זאת, מן הטעם שסקרי דעת קהל שהומצאו לועדת ההיגוי, הצביעו על פער גדול לזכות המשיב מס’ 5.

משהזכרנו את סעיף 143 כו לחוקה, נביא את נוסח הסעיף בשלמותו:

“(א) לפני בחירות לכלל הרשויות המקומיות, ימנה יו”ר התנועה, באישור מרכז הליכוד, ועדת היגוי עליונה בת שלושה חברים שתהיה אחראית למערכת הבחירות לכלל הרשויות המקומיות.

(ב) ועדת ההיגוי העליונה רשאית, בנסיבות מיוחדות, לקבוע כי הליכוד יתמוך בבחירת המועמד שתקבע הועדה, או ברשימה שתקבע הועדה, ימנע מהצגת מועמד מטעמו, והיא מוסמכת לקבוע מועמד בעצמה או בעקבות הליכים אחרים כפי שהורתה.

(ג) ועדת ההיגוי תשמע את עניינם של הנוגעים בדבר ובכלל זה את עניינם של אלה העלולים להיפגע מהחלטותיה. הועדה תאפשר לפונים האמורים, להביא בפניה את עניינם בדרך שתקבע, בלא שתפגע יעילות עבודתה. בכלל זה, רשאית הוועדה לקבוע כי הדברים יובאו בפניה, או בפני מי שתמנה לשם כך בע”פ או בכתב, פנים אל פנים או בדרך אחרת, באורח ישיר או באמצעות נציג וכל כיוצא באלה”.

משנודע למבקש על החלטתה של ועדת ההיגוי לתמוך במשיב מס’ 5, אץ-רץ לבית הדין של הליכוד והגיש ביום 10.7.08 עתירה כנגד החלטה זו.

ביום 30.7.08 התקיים דיון בעתירתו של המבקש, וביום 6.8.08 ניתנה החלטת בית הדין ולפיה נתקבלה העתירה. בהחלטה נקבע כי נימוקי ההחלטה יינתנו בימים הקרובים.

חלפו ימים, ומשנוכח העותר כי מועד הפריימריס שנקבע ליום 3.9.08 הולך ומתקרב, ועדיין לא נעשה דבר, הגיש ביום 21.8.08 את המרצת הפתיחה דכאן, ובה עתר להורות למשיבים לקיים את החלטת בית הדין של התנועה ולהורות על קיום פריימריס בסניף הליכוד בטירת הכרמל.

ביני לביני, ועוד לפני שהמבקש פנה לבית משפט זה, הגישו המשיבים 1-4 לבית הדין של הליכוד, עתירה לקיים דיון נוסף בהחלטתו מיום 6.8.08. בית הדין נעתר במעמד צד אחד לבקשה וקבע כי הדיון הנוסף יתקיים ביום 31.8.08.

ביום 26.8.08 התקיים דיון בבית משפט זה בבקשתו של המבקש. לאור ההלכה לפיה בתי המשפט אינם נוטים להתערב בהחלטות של טריבונלים פנימיים, בוודאי שלא לפני מיצוי כל ההליכים במסגרת תנועת הליכוד, הוריתי על התליית הדיון בבקשה, עד לאחר הדיון הנוסף בבית הדין של הליכוד. לא למותר לציין כי ב”כ המשיבים הצהיר לפרוטוקול שמרשיו יכבדו כל החלטה של בית הדין.

3. ואכן, בית הדין של הליכוד, בראשותו של כב’ השופט (בדימוס) א. משאלי, קיים דיון נוסף ביום 1.9.08 והחליט להותיר על כנה את החלטתו מיום 6.8.08, שאת הנימוקים לה, פרסם מספר ימים לפני הדיון הנוסף.

בהחלטתו המנומקת של בית הדין נקבע, כי סקר דעת קהל לגבי סיכויי המבקש וסיכויי המשיב 5, אינו מהווה “נסיבות מיוחדות” שמצדיקות את החלטת ועדת ההיגוי לתמוך במשיב מס’ 5 ללא בחירות מוקדמות. בית הדין ציין בהחלטתו כי “אין חולקים על הצורך ועל ההגיון במינוייה של ועדת ההיגוי העליונה על סמכויותיה” אך במקרה דנן, הסתמכות על סקר דעת קהל אינה נסיבה מיוחדת, שכן “מן המפורסמות, סקרי דעת קהל משתנים חדשות לבקרים ולא ניתן להסתמך על ממצאיהם כבסיס להערכת סיכוייהם של המתמודדים”. מה עוד, שהמבקש הציג סקר שתוצאותיו שונות לחלוטין מתוצאות הסקר עליו התבססה ועדת ההיגוי. בית הדין נעתר אפוא לעתירתו של המבקש והורה לבטל את החלטת ועדת ההיגוי ולקיים בהקדם בחירות מקדימות בסניף התנועה בטירת הכרמל, כדי לקבוע את מועמד התנועה לתפקיד ראש הרשות המקומית.

בסיפא להחלטתו של בית הדין נאמר “בשום פנים אין לראות בהחלטה זו כדי לפסול את מועמדותו של המשיב 4 (אריה טל) להבחר כמועמד התנועה לרשות העיר, והיא נועדה לקיום בחירות שבהן יוכל, כמובן, להתמודד”.

4. בעקבות החלטת בית הדין הודיע המשיב 5 ביום 8.9.08, מספר ימים לפני מועד הבחירות המקדימות בסניף הליכוד בטירת הכרמל, שהוא מסיר את מועמדותו לבחירות המקדימות. המבקש נותר כמועמד יחיד, ומשכך, הכריזה ועדת הבחירות המקדימות של הליכוד כי המבקש נבחר להיות מועמד הליכוד לכהונת ראש הרשות המקומית טירת הכרמל.

יכול הקורא לסבור כי בכך הגיעו הדברים לידי סיום. אלא, שמתברר כי שמחתו של המבקש היתה מוקדמת מדי.

5. הנה כי כן, למרות החלטות בית הדין, קיבלה ועדת ההיגוי החלטה להכיר בסיעה היוצאת של המשיב 5 כסיעת בת של הליכוד. נציג להלן את דרך הילוכם של המשיבים:

עם הכרזתו של המבקש כמועמד הליכוד לראש הרשות המקומית, מילאו המשיבים אחר פסק הדין שניתן בבית הדין העליון של הליכוד. אלא, שמכאן ואילך, מתחילה פרשת עובדות חדשה המתנהלת על פי “כללי משחק” אחרים, הקבועים בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ”ה-1965 ובחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ”ג-1993. על פי חוקים אלו, רשאית תנועת הליכוד לקיים שתי סיעות בת במועצת העיר.

בתחילת חודש ספטמבר התקיים במועצת טירת הכרמל הליך הזדהות של חברי המועצה לפי סעיף 25(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ”ה-1965, שבמהלכו מודיע כל חבר מועצה את שם הסיעה שהוא משתייך אליה, מה מספר חברי הסיעה, מי ב”כ הסיעה ומי ממלא מקומו. עד לישיבת ההזדהות היו המבקש והמשיב מס’ 5 חברים באותה סיעה במועצת העיר טירת הכרמל, אך בהליך ההזדהות נפרדו דרכיהם וכל אחד מהם הכריז שהוא משתייך לסיעה שונה. המבקש הזדהה בשם סיעת “הליכוד מח”ל” והמשיב 5 בשם סיעת “טירת הכרמל 1”.

ועדת ההיגוי הכירה בסיעתו של המשיב 5 כסיעת בת של הליכוד.

לאחר מכן, הודיע ב”כ סיעת הליכוד בכנסת לשר הפנים, שהליכוד הוא סיעת האם של שתי הסיעות הללו – זו של המבקש וזו של המשיב, ובהתאם לחוק, היא רשאית להעניק מימון בחירות למשיב מס’ 5, לפי תקציב כפי שתמצא לנכון, וכך כבר נעשה על ידה. הסיעה של המבקש תגיש את רשימת המועמדים לפקיד הבחירות באמצעות המבקש ואילו סיעתו של המשיב מס’ 5, סיעת הבת השניה, תגיש את רשימת המועמדים שלה בחתימת ב”כ הסיעה בכנסת, שהוא כיום חבר כנסת גדעון סער.

לשיטתם של המשיבים, יש להבחין בין הליך הבחירות המקדימות במסגרת תנועת הליכוד, הליך הנוגע לזכותם של חברי הליכוד לבחור ולהיבחר, לבין החלטה פוליטית המסורה לשיקול דעתה המוחלט של המפלגה, והמעוגנת בחוק, לפרוס את חסותה על שתי סיעות במועצת העיר.

הוסיפו המשיבים וטענו כי לא רק שהמשיב מס’ 5 זכאי למימון בחירות מטעם תנועת הליכוד, אלא שרשאית ועדת ההיגוי להחליט כי רשימתו של המשיב מס’ 5 תזכה להנות מהאותיות “מח”ל”. בהמשך הדיון, חזרו בהם המשיבים והצהירו כי רשימתו של המבקש, היא שתקבל את האותיות “מח”ל”.

[במאמר מוסגר: על פי מכתב מזכיר עיריית טירת הכרמל מיום 2.10.08 שהוצג בפני בית המשפט בעת הדיון, גם המשיב 5 הזדהה בכינוי ליכוד ובאותיות זיהוי מח”ל. לאור הצהרת המשיבים כי הם מתחייבים שהמשיב מס’ 5 לא יעשה שימוש באותיות מח”ל, לא אדרש למסמך זה].

עד כאן טיעוני המשיבים.

6. עודנו באים ליתן החלטתנו, אקדים ואומר כי שמתי נגד עיני את ההלכות הידועות והמוכרות בהן נקבע שבית המשפט לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של טריבונלים בגופים פנימיים דוגמת עמותה/אגודה שיתופית/מפלגה. בית המשפט לא יושב כערכאת ערעור על גופים אלו, והביקורת על החלטותיהם דומה בהיקפה ובעילותיה לזו המקובלת במשפט המינהלי. הטעם לדבר הוא הסכמת הצדדים עצמם, כפי שמשתקפת בתקנון האגודה או בחוקת המפלגה, וכלשונו של בית המשפט בע”א 853/93 איגנט נ’ אגד אגודה שיתופית, פ”ד מט(2) 793: “בתי דין אלה…. אינם מנותקים מהווית הגופים שבמסגרתם הם פועלים…”.
בקליפת אגוז, על בית המשפט לבחון את הפן הפרוצדורלי והפן הנורמטיבי-מהותי של ההחלטה. בית המשפט יתערב בהחלטות של טריבונלים פנימיים, רק אם הן עומדות בניגוד לחוק או לתקנון או לחוקה של המפלגה, נוגדות את עקרונות הצדק הטבעי, או שנתקבלו בחוסר תום לב, חוסר סבירות, או בניגוד לתקנת הציבור. אלו עילות הביקורת, ועליהן יש להוסיף התערבות ברמת הענישה וסבירותה – איגנט לעיל, וכן מקרים נוספים “בני בלי שם” שגם בהם יראה בית המשפט להתערב – ע”א 2211/96 כהן נ’ כהן, פ”ד נ(1) 629.

על האיזון בין כיבוד עצמאותם של טריבונלים פנימיים, לבין הפיקוח השיפוטי המאופק והמצומצם בהיקפו על החלטותיהם ראה, לדוגמה, ע”א 575/70 תג’ר נ’ התאחדות הכדורגל לישראל, פ”ד כד (2) 499; ע”א 674/89 טורטן נ’ ההתאחדות לספורט בישראל, פ”ד מה(2) 715; איגנט לעיל; ע”א 8398/00 כץ נ’ קיבוץ עין צורים, פ”ד נו(6) 602; ע”א 10596/02 לאה נס נ’ תנועת הליכוד, פ”ד נז(1) 769; ע”א 7162/06 שטרן נ’ אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל (ניתן ביום 17.2.08).

ברוח הלכות אלו, דחיתי את עתירתו של המבקש “בסיבוב הראשון”, על מנת לאפשר לבית הדין העליון של הליכוד לומר את דברו. ברם, משאמר בית הדין של הליכוד את דברו הן בהחלטתו המקורית והן בדיון הנוסף, ומשנקטו המשיבים 1-4 בצעד שנחזה כ”עקיפה” בוטה של החלטת בית הדין, אני סבור כי רשאי בית המשפט להידרש לבקשה שבפניו. יפים לענייננו דברים שנאמרו על ידי כב’ השופט ברנזון בע”א 189/76 מפלגת העבודה הישראלית נ’לוין, פ”ד לא (2) 265: “זכותו של כל חבר מפלגה שהוראות החוקה יקויימו כלשונן וכרוחן ובית-המשפט רשאי להיחלץ לעזרת החבר לאכיפת זכות זו שלו”.

7. לטעמי, המהלך בו נקטו המשיבים עומד בסתירה לחוקת הליכוד וכל כולו נחזה כהתחכמות שנועדה לעקוף את החלטות בית הדין של הליכוד.

לשיטתם של המשיבים, שתי סיעות לליכוד – זו שלנו זו גם כן, וכל סיעה לעצמה ואין האחת נוגעת ברעותה. בראשה של סיעה אחת עומד מועמד שנבחר במסגרת הבחירות המקדימות או על ידי ועדת ההיגוי “בנסיבות מיוחדות” כאמור בחוקה, ובראשה של הסיעה השניה עומד מועמד שנבחר על ידי ועדת ההיגוי כראות עיניה. ולא רק זו, אלא שועדת ההיגוי יכולה לרומם את הסיעה האחת על פני רעותה בדרך בה היא מקצה את המימון לשתי הסיעות.
וכפי שכתבו המשיבים בתגובתם “למשיבה מס’ 4, הפועלת במגבלות תקציב קשות, עומדת הזכות ואף החובה הציבורית, לשקול בכל עת את היקף המימון, שברצונה להעמיד לזכות כל אחת מהרשימות שלה, בכל רחבי הארץ, ובכלל זה הרשימה של סיעת הבת, שאליה משתייך המבקש”.

אין צורך להרחיק את עדותנו. המשיבים אישרו בריש גלי כי כבר הקצו מימון לסיעתו של המשיב מס’ 5, אך טרם העמידו מימון לסיעתו של המבקש, לטענתם, מאחר שלא קיבל אישור תקציבי מוקדם ממנהלת הכספים של הליכוד.

8. אם רשאית המפלגה, על פי שיקול דעתה המוחלט, לבחור במועמד מטעמה, ללא קשר לרצונם של חברי הליכוד שבא לידי ביטוי בבחירות המקדימות בסניף המקומי, מה טעם בכל ההליך של הבחירות המקדימות?

ומדוע נלחמו המשיבים בבית הדין של הליכוד “בשני סיבובים” על זכותה של ועדת ההיגוי לקבוע כי המשיב 5 הוא שיהיה המועמד של תנועת הליכוד לרשות המקומית? שהרי, לשיטתם של המשיבים, ממילא ניתן להגיע לאותה תוצאה במסלול עוקף פריימריס על ידי “הרצת” המשיב מס’ 5 תחת כנפי תנועת הליכוד ובמימון תנועת הליכוד, כמו היה מועמד שזכה בפריימריס לכל דבר ועניין.

ומה יתרון לו למועמד שזכה בפריימריס בכל עמלו שעמל וטרח תחת השמש, על פני מתמודד אחר שועדת ההיגוי חפצה ביקרו? שהרי, לשיטתם של המשיבים, שני המועמדים זכאים למימון מטעם המפלגה, שני המועמדים זכאים להתמודד על האותיות מח”ל, ולא רק זאת, אלא שאפילו התמיכה הפוליטית של תנועת הליכוד, יכולה להינתן למועמד השני, ולא למועמד שזכה בבחירות המקדימות.

חזרתי והפניתי שאלות אלו לב”כ המשיבים, אך לא זכיתי לתשובה שיש בה לסבר את הדעת.

עד כאן הגיונם של דברים. שאם אחזנו בשיטתם של המשיבים, נמצאנו עוקפים את רצונם של חברי הליכוד שבחרו במועמד מטעמם בבחירות המקדימות, ונמצאנו עושים פלסתר את החלטות בית הדין של הליכוד.

9. ומכאן ללשונה של החוקה.

יגעתי ולא מצאתי בחוקת הליכוד הוראה שמסמיכה את ועדת ההיגוי לקבוע שתנועת הליכוד תתמוך במועמד נוסף לצד המועמד שכבר נבחר במסלול של בחירות מקדימות לרשות המקומית. על כך השיב ב”כ המשיבים, כי המדובר בלאקונה בחוקת הליכוד.

תשובה זו איני יכול לקבל מהטעמים הבאים:

א. הגיונם של דברים, כפי שנאמר לעיל, שלא בלאקונה מדובר, אלא בהסדר ממצה לגבי אופן בחירת המועמד מטעם תנועת הליכוד בבחירות לראשות המועצה המקומית. מה טעם לקבוע הסדר מפורט בחוקה, אם ממילא ניתן לעקוף את ההסדר בדרך שלא בא זכרה בחוקה?

ב. נוכח הזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 18 לחוקת הליכוד, יש לפרש על דרך הצמצום כל סמכות של “ועדה מסדרת” דוגמת ועדת ההיגוי. על אחת כמה וכמה, שאין להעניק לועדת ההיגוי סמכויות שלא הוענקו לה במפורש בחוקת הליכוד.

ג. ועדת ההיגוי הוקמה ושואבת את סמכויותיה מכוח סעיף 143כו לחוקת הליכוד. סעיף זה עמד נגד עיני בית הדין של הליכוד בשתי התדיינויות, ובשתיהן פסק בית הדין כי לא נתקיימו “הנסיבות המיוחדות”. קשה להלום שלא נתקיימו הנסיבות המיוחדות לצורך ההסדר שנקבע בחוקה, אך נתקיימו נסיבות מיוחדות לצורך הסדר חיצוני שלא בא זכרו בחוקה.

ד. מפרק י”ב/2 שבחוקת הליכוד עולה כי יש שתי דרכים בהן ניתן לבחור את מועמד הליכוד כמועמד לרשות המקומית: האחת – בבחירות מקדימות לפי סעיף 143כה, השניה – לפי קביעת ועדת ההיגוי במסגרת סעיף 143כו, שאז על המפלגה להימנע מלהציג מועמד מטעמה.

שתי הדרכים מוציאות אחת את השניה. לאחר שבית הדין העליון של הליכוד הורה על בטלותה של החלטת ועדת ההיגוי, לא רשאית ועדת ההיגוי לעקוף את החלטת בית הדין ולקבוע שוב כי הליכוד יתמוך במועמד אחר, והפעם שלא במסגרת 143כו. לא ניתן לאחוז ביד אחת את סעיף 143כו לצורך פעולתה של ועדת ההיגוי, וביד השניה להתעלם מהוראת הסעיף ולטעון כי אין לו תחולה בענייננו.

ה. אילו אכן פעלו המשיבים כמצוות סעיף 143כו, היה עליהם ליתן למבקש זכות טיעון כפי שנקבע בסעיף קטן (ג).

ו. פרק י”ב/2 לחוקת הליכוד, שעוסק בבחירת מועמדי הליכוד למועצת הרשות המקומית ובחירת מועמדי הליכוד לכהונה כראש הראשות המקומית, מדבר בלשון יחיד:

סעיף 143כג – “סיעת הליכוד בראשות המקומית תמנה את חברי המועצה…”

סעיף 143כד – עניינו בבחירת מועמדי הליכוד לרשימת הליכוד למועצת הרשות המקומית.
ודוק: רשימה אחת ולא שתי רשימות.

סעיף 143כה – עניינו בבחירת מועמד הליכוד לכהונת ראש הרשות המקומית. ודוק: מועמד ולא שני מועמדים.

סעיף 143כז קובע הוראה מיוחדת לגבי רשות מקומית שיש בה יותר מסניף אחד של התנועה, שאז ייחשבו מועצות הסניפים האלה כמועצת סניף אחת. יש בכך להדגים כי נסח החוקה ידע להבחין בין לשון יחיד ללשון רבים.

מכאן, שהתזה של המשיבים, בדבר שתי רשימות ושני מועמדים תחת כנפי תנועת הליכוד – מועמד אחד שנבחר בבחירות המקדימות ומועמד שני שנבחר על ידי ועדת ההיגוי – נוגד את חוקת הליכוד.

10. המשיבים הסתמכו על סעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ”ג-1993, שם נקבע בהגדרה של “סיעת בת” כי “יכול שלסיעת אם תהיה יותר מסיעת בת אחת”. ברי כי חוקת הליכוד אינה יכולה לעמוד בסתירה לחוק, אלא, שהחוק לא מחייב שלסיעת אם יהיו שתי סיעות בת. החוק מתיר את האפשרות שלסיעת אם תהיה יותר מסיעה אחת. הדרך של כל מפלגה לנצל את שהתיר לה המחוקק, עוברת דרך חוקת המפלגה. אלא שבמקרה דנן, אין בחוקת הליכוד אפשרות לבחירת מועמד נוסף על פני המועמד שנבחר במסלול של בחירות מקדימות לרשות המקומית.

11. בהמ’ (מחוזי ב”ש) אלוש נ’ ועדת ההיגוי העליונה של הליכוד (ניתן ביום 17.1.93), נדון מקרה שמזכיר במקצת את המקרה שבפנינו. בית המשפט שם נעתר לבקשה, ומתח ביקורת חריפה על ועדת ההיגוי בלשון חריפה על כך שתמכה ברשימה אחרת וביקשה להעביר לה תקציב. זאת, בניגוד להוראות התקנון, תוך הפרת תוצאות הבחירות הפנימיות שנערכו בסניף המקומי של התנועה ותוך הפרת צו בית המשפט. למרות שהתוצאה האופרטיבית שם הייתה שהליכוד נותר ללא רשימה לתמוך בה, בית המשפט נעתר לבקשה באומרו:

“ב”כ המשיבות 1, 2ו- 4טען שהתוצאה תהיה קשה מאוד לליכוד, ייגרם לה נזק כספי גדול ויווצר מצב שלמעשה לא תהיה רשימה שיוכלו לתמוך בה. טיעון זה מזכיר את הביטוי “הקוזאק הנגזל”, ויש אף חריפים ממנו, ואם זו התוצאה אין לליכוד להלין אלא על עצמו על שתימרן עצמו למצב זה על ידי אי קיום תוצאות הבחירות לפי חוקת המפלגה ועל ידי נסיון להשתמט בדרך בלתי ראויה מצו בית המשפט שחייב זאת על אף שבא כוחו הצהיר ‘מה שבית המשפט יחליט – כך יבוצע’.

על אחת כמה וכמה בענייננו, שלליכוד יש מועמד ורשימה המזוהה עם מח”ל להתגדר בה.

12. סיכומו של דבר, שהמשיבים חזרו והצהירו במהלך הדיון ותחת כל עץ רענן, כי סברו וקיבלו עליהם בהכנעה את שתי ההחלטות של בית הדין. אך לא ברור כיצד הדבר בא לידי ביטוי, שהרי ביד השניה מרוקנים המשיבים מתוכן את החלטות בית הדין ותומכים במועמד אחר. אם כך, מה הועילו חכמים בחוקתם ועל מה נתכנס בית הדין של הליכוד פעמיים?
13. אשר על כן, אני נעתר לבקשת המבקש על כל ראשיה ועתירותיה כלהלן:

( – ) על המשיבים לכבד את החלטות בית הדין העליון של תנועת הליכוד מיום 6.8.08 ומיום 1.9.08.

( – ) על המשיבים 1-4 או מי מטעמם, להימנע מלתמוך במשיב מס’ 5 בהתמודדות על כהונת ראש העיר טירת הכרמל ומבלי לגרוע מכלליות האמור: לא ליתן תקציב או לממן את מסע הבחירות של המשיב מס’ 5 או הרשימה שהוא עומד בראשה; לא לאפשר למשיב מס’ 5 לעשות שימוש באותיות “מח”ל” במסגרת מערכת הבחירות לכהונת ראש העיר טירת הכרמל.

( – ) על המשיבים לחתום על כל הטפסים הדרושים לצורך רישום רשימת המועמדים מטעם תנועת הליכוד לתפקיד חבר מועצה מועצת טירת הכרמל ולשם רישום המבקש כמועמד מטעם תנועת הליכוד לכהונת ראש העיר טירת הכרמל.

( – ) על המשיבים להעביר למבקש תקציב למימון מערכת הבחירות ראש העיר טירת הכרמל ולרשימת המתמודדים לכהונת חברי מועצה מטעם תנועת הליכוד, והכל בכפוף לנוהלים הקבועים בדין או בנוהלי תנועת הליכוד.

( – ) על המשיב מס’ 5 להימנע מלעשות שימוש באותיות מח”ל ולהימנע מלהציג את רשימתו ואת עצמו בכל דרך שהיא, בבחירות לעירית טירת הכרמל, כנציג תנועת הליכוד.

לפני סיום, אציין שהמשיב מס’ 5, כמי שעומד בראש הרשימה “טירת הכרמל 1”, היה צד לדיון. לכן, אני דוחה טענת המשיבים כי אין ליתן צו כנגד הרשימה, מחמת שלא צורפה כצד פורמלי לבקשה.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקש ובשכ”ט עו”ד בסך של 20,000 (עשרים אלף) ₪ בצירוף מ.ע.מ.
ניתנה היום ד’ בתשרי, תשס”ט (3 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.
י. עמית, שופט



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

למרות מזג האוויר הסוער, מאות השתתפו בכנס התמיכה לעו”ד אלון סיסו

אריק זיו ויזר

אז מה קורה בשדרות ?

אלי חזן

אברי גלעד בסיור בשומרון

אריק זיו ויזר

יוסי בן דוד וארצי במאבק ובנסיעה לא נפרדים./מאת:אריק זיו

אריק זיו ויזר

“הב לנו שלוחה”

אלי חזן

גפסו לדיין : “עמוד באומץ אל מול סחטני השלטון המקומי”

אלי חזן
דילוג לתוכן