20 C
תל אביב
26 במאי 2024
ליכודניק
כללי

בימים אדומים

למה מתכוון השמאל כאשר הם קוראים לפיוס, פרשת רות דוד וקשר השתיקה

השבוע הוא שבוע הזיכרון ליצחק רבין ז”ל שנרצח על ידי בן עוולה. בניגוד למה שאנשי שמאל חשובים הרי שרצח רבין היה טרגדיה לרוב אנשי הימין. רצח רבין הוא טראומה לאומית ולכן טוב עשה ראש הממשלה נתניהו שקרא השבוע לפיוס. אלא שבשמאל כמו בשמאל : ההרגלים המגונים לא משתנים.
הדבר מחזיר אותי לימי מלחמת לבנון הראשונה : בניגוד למה שנהוג לחשוב, ההסתה לא החלה בימי אוסלו אלא בימי לבנון הראשונה. השמאל קרא, ללא שום בושה, לבגין ולשרון, שכיהן אז כשר ביטחון, רוצחים.
והנה לה אירוניה היסטורית : כיום השמאל הפך את בגין לאביר הדמוקרטיה. זה אותו שמאל שאבותיו האידאולוגיים וחלק ממנו, רדפו את בגין מהשנייה שנתמנה למפקד האצ”ל ועד למותו. אני לעולם אזכור שכאשר בגין קד לדגל הרי שהם לגלגו עליו תוך שהם אומרים שהוא גלותי. הצביעות של השמאל הייתה קיימת גם אז : חלק מאלו שלגלגו על בגין מאוד התלהבו כאשר ראו את נשיא מצרים, אנוואר אל סאדאת, מנשק את הדגל שלו.
פיוס חד צדדי ?
בימים האחרונים עלה על סדר היום המונח פיוס. יובל רבין קרא לנתניהו לעשות מעשה וראש הממשלה הרים את הכפפה. לטעמי מדובר בכיוס הפיוס. הווה אומר שאנחנו רוצים פיוס דו צדדי אך זה בא מצד אחד ותו לא.
כך היה וכך יהיה : אנחנו עם אחד החלוק בדיעותיו אך נדמה לי שלרבים מאיתנו מטרה משותפת : לחיות בשלום, בביטחון ובשגשוג. אך כאשר אנו מדברים על התה מימין או משמאל עלינו למצוא את שביל הזהב ואת דרך המתינות.
בשמאל לא מעט טוענים כלפינו שהרוצח והאלימות מגיעים תמיד רק מהימין. אך לא רק שזה לא נכון משום שאת אלטלנה הפציץ רבין והפציץ השמאל, אלא שמדובר בהמשך ההסתה והפילוג. ואם זה השיח אז ראוי לא לשכוח שאת נהרות הדם הביא השמאל בימי אוסלו. לפיכך, האם דם הנרצחים של הסכמי אוסלו לא חשוב ?

כאשר עומדים נואמי השמאל ומדברים היום על מורשת רבין הם אינם מזכירים כי רבין הצהיר כי הוא לא ראש ממשלה של כל העם אלא של רוב העם. מה שהוכח כי הוא נתמך ע”י חלק מהעם והשאר זה סחר מכר פוליטי מכוער כפי שממשיך עד היום.
“הסכם אוסלו” הובא לעם כאילו הפלשתינים שוחרי שלום, רבין אמר כי ערפאת ילחם נגד הטרור בלי בג”ץ ובלי בצלם. כלומר, ללא כבלים מגבילים. ההסכם עבר בכנסת תוך הישענות על קולות של ערבים אנטי-ציונים וברוב דחוק למדי. שני החלקים של הסכמי אוסלו, ב-1993 וב-1995, התקבלו בשתי הפעמים הודות לרוב מזערי של 61 ח”כים בלבד, שהושג על ידי סחר-מכר פוליטי מביש שהכתים את הדמוקרטיה הישראלית ועורר סלידה בציבור. פלגנות, חד-צדדיות והדרת חלקים נרחבים בעם ובכנסת אפיינו מהלך שנוי במחלוקת זה שהיו לו השלכות קשות ביותר.
מה שברור הוא שכל הסכם שלום צריך להגיע מוך הסכמה שיש בה רוב ברור של העם ולא מתוך רוח של גניבת דעת.

בניגוד למקרה של אוסלו, הצליח מנחם בגין להעביר בכנסת את הסכם קמפ-דיוויד והשלום עם מצרים ברוב של 84 ח”כים. בהסכם השלום עם ירדן שהוביל יצחק רבין לחתימה ב-1994, תמך רוב עצום של 105 מחוקקים.
צריך לזכור גם לבגין הייתה התנגדות בקרב הימין להסכם הנסיגה בסיני, אך הוא הצליח להביא שלום עם תמיכה של רוב העם. נכון שהייתה התנגדות משמעותית אך הממשלה ביצעה את חלקה בנחישות עם כאב רב.
בעת ההפגנות נגד אוסלו, שזכו לתמיכה רבה בעם, חל תהליך מרתק : גם אנשי שמאל התחילו להבין כי עראפת לא פרטנר אלא שבמקום לנהל מדיניות של טרור מטוניס הוא עשה זאת מרמאללה.
אין להשוות את הסכם השלום עם מצרים לשום הסכם שלום שהיה בנינו לבין הערבים : לא הסכם אוסלו ולא ההסכם עם ירדן, שאין להמעיט מחשיבותו. אך יחד עם זאת, ראוי לומר ביושר : ההסכם הזה הוא כמו צמח מים ללא שורשים. זאת, כי הממשל בירדן תלוי על חוט השערה של רוב פלסטיני הנמצא בתוכו.
בכל מקרה, השמאל לא מוותר על הסתה קבועה כנגד הימין ומנגד הימין שינה את דרכו לאורך השנים. כך, מול ההתנתקות ראית שככל שהמאבק היה קשה הנהגת הימין שמרה על כבוד הדמוקרטיה.
מנגד, השמאל אינו מקבל את תהליך הדמוקרטיה כאשר הוא מנסה להכתיב למשטרה וליועץ המשפטי את הכרעה לפי השנאה שלהם נגד נתניהו.
כאשר אתם מדברים על דמוקרטיה ופיוס זה מחייב אתכם ולכן הפיוס חייב להתבצע כמהלך דו צדדי ולא חד צדדי.
בציניות שבה קיבלו אנשי שמאל את הקריאה של נתניהו לפיוס, הם הזכירו לו שוב את האמרה שלו הערבים נוהרים לקלפיות.
אז בואו ונזכור כי הייתה הקדמה למאוד משמעותית לאמרה הזאת : המנהיג הצעיר והכריזמטי של הרשימה המשותפת צולם ורואיין כמה ימים לפני כן שהוא חוזר מארה”ב עם תמיכה כלכלית ליום הבחירות של יהודים מהשמאל בארה”ב. המטרה הייתה להביא מקסימום מצביעים ערבים כדי להפיל ממשלת ימין. לא זו אף זו, גם דוברות הרשימה הערבית המשותפת הוציאה הודעה לעיתונות בדיוק בנושא הזה בבוקר ההצבעה.
לכן, התגובות מימין היו ברורות ורק כאשר נתניהו אמר את מה שבתקשורת, הסבירו קמה צעקה נגדו.
בואו וניקח את מפכ”ל המשטרה : כאשר נכנס לתפקידו התקשורת והשמאל השמיצו את המינוי ואותו. אלשיך כנראה פחד מאותו עליהום ולקח יועץ תקשורת הקשור לאותה חבורה ושונא נתניהו. חורב החל להכתיב לו סדר יום חדש ואלשיך שינה את מה שהוא האמין בו : למשל, שהמשטרה לא צריכה להמליץ האם להגיש כתב אישות או לא. עכשיו אלשיך בעד המלצה. והרי זה פלא כל אלה שלכלכו עליו הפכו להיות חסידים שלו.
ולכן כאשר אנחנו רואים בימים האדומים האלה את השמאל מגיע ומדבר על פיוס זה לא באמת. הם לא רוצים פיוס. פיוס אמיתי הוא כאשר כל צד מבין את הצד השני לא צריך להסכים, אבל לנסות להבין. כשם שהשמאל מלגלג על קריאות נתניהו לפיוס, אני מלגלג על הקריאות שלהם לפיוס.
הרי אם בעוד מספר חודשים יוגש כתב אישום נגד נתניהו בשמאל יאמרו כי מנדבליט ישר והגון, והיה ומנדבליט יחליט שאין מה להגיש כתב אישום, הוא לא ישר והגון.
אני הייתי מצפה שבמקביל לכל מה שקורה בעת הזאת, תוקם ועדת חקירה שתבדוק מה קורה בתוך אגף החקירות.
הכיצד בחקירות ראש הממשלה – תיק אלף, תיק אלפיים – החקירות ממשיכות וממשיכות, ותיק שמבחינתי הכי חשוב הוא תיק רות דוד, הכול נסגר ונחתם אין עדי מדינה אין חפירות עומק.
אותי מעניין היכן התנועה לאיכות השלטון? האם היה קשר בין העומדים בראשה לבין רות דוד ולכן הם לא נלחמים כמו שהם נלחמים בנתניהו?
היכן מוטי גילת ? מי שלכאורה הוא לוחם בשחיתות אך קולו לא נשמע. האם הוא זוכר לרות דוד זכר נעורים?
היכן דן מרגלית המדבר על שחיתות אך בנושא הזה לא מקים קול זעקה?
כאשר פרצה פרשת רות דוד אמרו שיש עוד חוקרים,פרקליטים,וגם שופטים. האם אנחנו יכולים לתת אמון במערכת אכיפת החוק ?
אם לא נהפכה כל אבן וכל רגב בחקירת רות דוד קרוב לודאי כי בכלא יושבים חפים מפשע רק משום שנתפר להם תיק ולא שולם שוחד ושלמונים. אם פקיד ציבור או פוליטיקאי קיבל שוחד הוא חייב לשבת בכלא, אך האם לחוקר משטרה, פרקליט או שופט יש חסינות? אצל אלה אנחנו חייבים לא לשתוק ולא לתת לטיוח לעבור בשקט.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

השר כ”ץ בסוכתו : “אתמודד להנהגת הליכוד לאחר נתניהו”

אריק זיו

חליווה מחפש הלבנה

אריק זיו ויזר

האיש שלנו במעלות

דניאל נחמיה

מאות השתתפו בטקס האזכרה המרגש שערך ‘המטה החרדי בליכוד’ בבני ברק לזכרם של חללי צה”ל החרדים

עינר אביב

יפה ורשבסקי בר-עם הרנטגן האנושי

אריק זיו ויזר

בחזרה ל – 73′ – פרק ראשון : הרשימה הצבועה

אלי חזן
דילוג לתוכן