26.8 C
תל אביב
1 באוקטובר 2020
ליכודניק
דעות כללי

ביירות בעיני המקצוען

עם מהנדס אהרון (אריק) גורן בנושא ניתוח ראשוני של אסון הפיצוץ בנמל ביירות 4.8.2020

אבי: אריק, ראיתי אותך בפעולה בשבוע האחרון שהיה מאוד עמוס ואני רוצה להודות לך, על הזמן שאתה מקדיש לצורך ראיון זה. בבקשה תציג את הרקע המקצועי שלך.
אריק: העיסוק שלי בלמעלה מ-30 השנים האחרונות הוא בבטיחות בנפיצים (חומרי נפץ ותחמושת). קודם בצה"ל ולאר השחרור מצבא הקבע בתפקיד הנוכחי כמנהל המרכז הישראלי לבטיחות בנפיצים בע"מ מיום הקמתו בשנת 2009. יש לי הכרות מעמיקה עם מדריכים ותקנים בינלאומיים העוסקים בכל הקשור לבטיחות בנפיצים. עסקתי באיפיון ובניתוח סיכונים בנושא אחסנה של נפיצים, בחקירת תאונות נפיצים, בהדרכה ובהכשרה של בעלי תפקידים בתחום.

אבי: הארוע בביירות אינו הראשון שבו מעורב אמוניום ניטראט (AN) או בשמו העברי חנקת האמוניום, נכון?
אריק: נכון. אירוע הפיצוץ במחסן האמוניום ניטרט בנמל ביירות ב-4/8/2020, שהיה נראה כלקוח מסרט אסון אפוקליפטי, מצטרף לרשימת תאונות האמוניום ניטרט שאירעו במהלך העשורים הקודמים.
ידוע שלהיסטוריה יש הרגל מגונה לחזור על עצמה, וכמו במקרה שלפנינו, קשה לא לראות את הדמיון הנורא בין תאונות העבר לבין התאונה הזו. לדוגמה באסון נמל טקסס סיטי (אפריל 1947) נוכל לראות קווי דמיון ברורים של אחסון כמויות גדולות של אמוניום ניטרט (ששימש כדשן) עם חומרים דליקים ותחמושת זעירה בספינה שעגנה במזח, של בעירה חזקה (מלווה בלהבות של עשן כתום וחום), ושל פיצוץ רב עוצמה (שערוך של 2,300 טון בפיצוץ הראשוני) שהרס בתים ומבנים בטווח של 1.5 ק"מ מהמזח. רעש הפיצוץ בנמל טקסס סיטי נשמע אז עד 250 ק"מ ממקום האסון, והפיצוץ גבה את חייהם של 581 קורבנות ו-3,000 פצועים.


נמל טקסס סיטי, 16/4/1947 (מקור : דף מידע MSIAC)

אבי: ומה הדימיון למה שקרה בארוע ביירות?
אריק: בדומה לארוע בנמל טקסס סיטי היה גם האסון בביירות, אשר דווח כי נבע מאחסון לקוי של 2,750 טון של אמוניום ניטרט כאשר על פי עדויות נשמע עד 240 ק"מ בקפריסין. בדומה לאסון נמל טקסס סיטי, הכבאים אשר הוזעקו לכיבוי השריפה בנמל ביירות נהרגו בפיצוץ כאשר האמוניום ניטראט התייזם.
גם כאן, כמו בתאונות העבר, השילוב של חומרים דליקים ו/או אנרגטיים הביא לייזום האמוניום ניטראט. ניתן היה לראות ולשמוע הבזקים וניפוצים מקומיים בסביבת המחסן טרם הפיצוץ הגדול. על פי מומחי המעבדה הלאומית לזיקוקין דינור פיצוצים אלה אופייניים לזיקוקין בעת שריפה ואשר כפי הנראה היוו את הגורם שהתניע את האירוע ולהצתת שקי האמוניום ניטראט.

אבי: מה מאפיין אמוניום ניטראט?
אריק: אמוניום ניטראט לכשעצמו נחשב חומר מחמצן אך בעל פוטנציאל סיכון משמעותי בעת אירוע חריג המתחיל בשריפה, פירוק החומר תוך יצירת גזים רעילים ובמקרים של "זיהום" ו/או "כליאה" יכול האמוניום ניטראט להתפוצץ גם ללא הלם/מכה תוך עליית טמפרטורה/תגובה מואצת.
לקחים אלו נלמדו וחודדו במיוחד לאור תאונת עבר אחרת, שהתרחשה במפעל הדשנים בעיירה ווסט בטקסס (אפריל 2013), אשר בה דווח שאוחסנו במפעל כ-240 טון אמוניום ניטראט.
בתאונה זו נהרגו 15 איש (מתוכם 10 כבאים שהגיעו למפעל בעת השריפה) ויותר מ-260 איש נפצעו.


מבנה דירות שנפגע בסמוך למפעל הדשנים (מקור : דוח יועצי ABS Consulting 2015)


רגע הפיצוץ (מקור : חקירת ,CSB 2016)

אבי: מה היו עיקרי הכשלים, שעלו בתחקיר התאונה בווסט טקסס?
אריק: בתאונה בווסט טקסס היו כשלים מעבר לתצורת האחסון: החוסר באמצעי המניעה לכיבוי ואי המודעות מצד כוחות ההתערבות בעת האירוע. הפערים נבעו מסתירה / חוסר עדכון בהוראות הבטיחות של גופי הרגולציה השונים ומ"התעלמות" מהעובדה, שאמוניום ניטראט לא היה ברשימת הכימיקלים המסוכנים ולא היה נחשב "נפיץ".

אבי: האם לאור תוצאות התחקיר של התאונה בווסט טקסס בוצע שינוי רגולטורי?
אריק: כן, לאור ההרס הרב והפגיעות בנפש (ושוב, רובם כוחות הכיבוי שנהרו למקום) הופץ המדריך המשותף למספר גופי רגולציה בארה"ב, אשר הכתיב מעבר לכללי הבטיחות של "עשה ואל תעשה" באחסון אמוניום ניטראט, גם הגדרות להתנהגות כוחות הכיבוי אשר אמורים להתרחק למרחק ביטחון בעת שריפה במחסן אמוניום ניטראט, הימצאות עשן חום/כתום, האצה בעוצמת/כמות העשן וכד'.

אבי: על פי הפרסומים באסון ביירות האמוניום ניטראט אוחסן בנמל מספר שנים במחסני המכס. כבר היו גם תאונות דומות מבחינה זו, נכון?
אריק: ממש ככה. זה מצב של רשלנות וזלזול/חוסר-מודעות להוראות הבטיחות בנושא אחסון של החומר המסוכן, אשר "מוחרם" על ידי המדינה ומוחזק על ידה ללא פיקוח או מעקב. דוגמא לכך היא אסון הפיצוץ בקפריסין ב-2011, אשר בו הוחזקו 98 מכולות עם חומרים נפיצים בבסיס חיל הים הקפריסאי לאחר שהוחרמו על ידי המכס ב-2009. לאחר ש"נשכחו" במשך 29 חודשים, בבוקרו של ה-1 ליולי, אירע פיצוץ רב עוצמה אשר גרם למותם של 12 קורבנות (ביניהם מפקד חיל הים ומפקד הבסיס) ולפציעתם של 62 נוספים.


המכולות המוחרמות בבסיס חיל הים


תחנת הכוח שנהרסה בסמוך לגדר הבסיס (מקור : דף מידע MSIAC)

אבי: האם ניתן להצביע על מגמת שיפור בעולם בהתייחס לסיכון מאמוניום ניטראט?
אריק: לגמרי! ההכרה בפוטנציאל הסיכון באחסון אמוניום ניטרט בכמויות גדולות גברה בעולם בעשור האחרון, בעיקר לנוכח התאונות בשנים האחרונות. ניתן להבחין, כי נעשתה ונעשית עבודה רבה בתחום להגברת המודעות בקרב מפעלים העוסקים באמוניום ניטראט לסוגיו (תעשיות הדשנים וחומרי הנפץ מבוססי אמוניום ניטראט).
קיימים לא מעט מקורות מידע ומדריכי בטיחות במדינות השונות המעידים על הכוונה והגדרה מחדש של אמוניום ניטראט כחומר בעל פוטנציאל נפיצות, הדורש תנאים מגבילים למניעת אירוע חריג ו/או הקטנת ההסתברות לקיום אירוע חריג.

אבי: ומה בישראל?
אריק: במדינת ישראל על בסיס סקר מקיף, שבוצע ע"י המרכז הישראלי לבטיחות בנפיצים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ את המדריך האוסטרלי, אשר מגדיר את רמות החשיפה המותרות על פי שווה ערך TNT בעת אירוע חריג. קיימת גם טיוטת מסמך של המשרד בשם "תנאים נוספים לאחסון אמוניום ניטראט במצב מוצק ובתערובות המכילות יותר מ-45% אמוניום ניטראט (מספר או"ם: 1942, 2067)" מאפריל 2017.

אבי: כאשר מתרחשת תאונה של פיצוץ, לכמות האמוניום ניטראט ולמרחק ממקום הפיצוץ יש השפעה על הנזק. תוכל להסביר?
אריק: על מנת להבין את מהות הסיכון לסביבה בעת אירוע חריג ניקח למשל את דרישות המיקום הנדרשות ממחסן אמוניום ניטראט ביחס לסביבה. באסון ביירות פורסם, כי אוחסנו 2,750 טון אמוניום ניטראט במערומים ללא הפרדות וללא עמידה בדרישות הבטיחות. מדובר בכמות שוות-ערך ל-880 טון TNT בעת ייזום כולל (אגב, יש מדינות המחמירות יותר בשווה הערך).
טווחי הבטיחות לפי הוראות האו"ם (IATG) הבינלאומיות, התואמות בין השאר גם את הדירקטיבה האירופאית, הם כדלקמן:

אבי: מהן רמות הנזק כתוצאה מהדף פיצוץ?
אריק: באם נרצה לאמוד את רמות הנזקים נוכל להשתמש בשיטת קטגוריות הנזק כתוצאה מהדף פיצוץ. הטבלה הבאה מפרטת את רמת הנזקים למבני מגורים (בלוקים) מול רמות ההדף (מקור: הוראת IATG 01.80, 2015) .

אבי: ומה המשמעות במקרה של אסון ביירות?
אריק: באם נבחן את הטווחים הנדרשים למול כמות האמוניום ניטראט עליה הוצהר בתקשורת נקבל את הטווחים הבאים:

ניתן לראות על פי הטווחים לעיל, כי הינם תואמים לפרסומים המתארים הרס עד טווח של 2 ק"מ ממקום הפיצוץ. מעל טווח זה קיים מרחק ההפרדה המומלץ כמינימום לבתי מגורים ומבנים רגישים.

אבי: איך נסכם?
אריק: לסיכומו של ענין, ההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה. מצבור של טעויות רשלניות הכוללות שילוב הקטלני של חומרים בעירים עם אמוניום ניטראט, אחסון לקוי ואי מעקב שוטף אחר אמוניום ניטרט המהווה פוטנציאל סיכון לסביבה מעלה בצורה משמעותית את רמת ההסתברות לקיום תאונת נפיצים.
בצד זה, אי מודעות ותכנון נכון של מיקום אחסנת האמוניום ניטרט ושמירה על מרחקי הפרדה ניאותים למול הרצפטורים בסביבתו יגרום לתוצאות קטלניות והרסניות, אשר ייגבו בחיי אדם ורכוש. במקרה של אסון ביירות זה היה חייב להילקח בחשבון מיד עם ההחלטה לאחסן כמויות רבות של אמוניום ניטראט ובכך כנראה היה נמנע המחיר הכבד בעקבות אותו אירוע. מומלץ, כי ייבחנו מחדש אתרי האחסון של אמוניום ניטראט ביחס לרצפטורים בסביבה ושיבוצע מעקב שוטף אחרי תנאי האחסון וקיום הוראות הבטיחות הקשורות לאחסון אמוניום ניטראט.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

פרשת נוח – בעוון הגזל בא המבול

אלי כהן

כ"ט בנובמבר הישראלי והפלשתיני

אלי חזן

פני הליכוד לאן ?

אלי חזן

פחות דיבורים יותר מתפקדים או מה קורה בראש העין?

אלי חזן

"בוז'י, כיצד תצליח להרכיב ממשלה?"

אריק זיו ויזר

על הספר החדש של רפי ישראלי

יפת צדקה
דילוג לתוכן