17.8 C
תל אביב
17 בפברואר 2020
ליכודניק
הכנסת

ביום הזיכרון להרצל מופרת צוואתו/מאת:ח"כ דני דנון

הנהלת הקרן הקיימת לישראל הפרה למעשה את צוואתו של בנימין זאב הרצל שבימים אלה חל יום פטירתו. הוא הלך מאיתנו לפני 105 שנה בגיל 44, ביולי 1904 – 44 שנים בדיוק לפני שקמה המדינה אותה חזה. על ערש דוויי, ימים ספורים בטרם נדם ליבו, אמר הרצל לבני משפחתו וחבריו שסבבו את מיטתו: "בני עמי הם אנשים טובים ומצוינים. הם יראו את הארץ וירכשוה… את חלקות-האדמה צריכה לרכוש הקרן הקיימת!". שלוש שנים קודם לכן, בקונגרס הציוני החמישי, הוקמה הקרן הקיימת לישראל כזרוע ביצועית מרכזית של ההסתדרות הציונית שתכליתה – אמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. הבסיס לפעולת הקק"ל הייתה הקביעה שהקרקעות שיירכשו יהיו לנצח קניין העם – בבעלות העם היהודי. בהתאם לכך, עם קום המדינה הוסכם באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל, כי מִנהל מקרקעי ישראל ידאג לניהול ושיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגי העם היהודי. הניסיון של הנהלת הקק"ל להפריט את קרקעות המדינה מהווה הפרה חמורה של צוואתו האחרונה של חוזה המדינה שבימים אלה חל יום פטירתו.

היטיב לתאר את הדברים השר המנוח זרח ורהפטיג כשהציג בזמנו את חוק יסוד מקרקעי ישראל: "החוק עוסק בקרקע שהיא נחלת העם כביטוי עיקרון יסודי בחיי עמנו, כי הבעלות על הקרקע איננה ניתנת להעברה… אדמות הקק"ל נקנו בכספי העם על כל תפוצותיו ואין לנו רשות להפוך נכסים אלה שנרכשו ונכבשו על ידי כל העם, לנחלת יחידים, לנחלת הפרט… חוק יסוד מקרקעי ישראל בא לתת ביטוי לעקרון המקודש הזה מדורי דורות, שהאדמה היא אדמה של כל העם… הקרן הקיימת לא גמרה את תפקידה. מאז ועד היום היא אוספת כספים בכל רחבי העולם כדי לרכוש קרקעות בישראל, כדי לשפר אותם… הכסף ששילמה קק"ל מכספי האומה בעד הקרקע התקבל מהעם כולו ומעשיה היו לטובת העם היהודי כולו, ומאחר שכך הקרקע צריכה להישאר ברשות הקרן הקיימת… טובת העם והמדינה דורשים זאת…"

המאבק על קרקעות המדינה נובע מאינטרסים של בעלי הון שעתיד העם איננו מעניין אותם כמו הרווח שלהם. אינטרסים אלה משולבים במאבקי כוח של פקידים באוצר בפרט ובממשלה בכלל, שמאז ומתמיד היו מעוניינים להוציא את אנשי הקק"ל ממועצת מינהל מקרקעי ישראל, כדי לקבל שליטה מוחלטת על קרקעות המדינה.

אנחנו צריכים לכאורה להיות מעשיים. אבל האידיאולוגיה הציונית המקורית שקבעה את קניין הקרקעות משולבת בצורך מעשי מובהק. אסור לנו למסור את הפיקדון הלאומי שמסרו בידינו מייסדי המדינה. אסור לנו לבגוד בצוואתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. כשם שאסור לנו למכור את עתידנו הלאומי למפריטים. אין לנו עודפי קרקעות וחסרות לנו אדמות למיליוני יהודים שעוד יגיעו לארץ ישראל. עלייה גדולה כזו נראית היום כמו חלום רחוק. חלום? הרצל לימד אותנו כי חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם – חלום היא… ואילו אם לא תרצו, אמר חוזה המדינה – הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות… אבל אם תרצו – לא תהיה זו אגדה. חולמים ומגשימים הגיעו לתוצאות מדהימות שנראו כמעשה ניסים, אבל שילוב החלום והמעשה הביאו להצלחות הללו. עוד לא מאוחר. יש להחזיר לבעלי קרקע הלאום את הבעלות הנצחית על אדמות העם היהודי.

Related posts

אקוניס שעט על נבחרי קדימה

אריק זיו ויזר

יריב לוין: "זועבי בכנסת? שערורייה"

אריק זיו ויזר

השר נקבר, העם בכה

אריק זיו ויזר

מלחמה מיותרת מבית

אריק זיו ויזר

חוק העדפה מתקנת לעולי אתיופיה אושר בכנסת

אריק זיו ויזר

אלקין לשרי השבעיה ": לא להקפאה "

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן