24.6 C
תל אביב
8 ביולי 2020
ליכודניק
דעות

בגין המנהיג, מאין באת ולאן תשוב

מתוך מגזין ליכודניק לפסח – 2011

ברחוב קטן בפתח תקווה, רחוב צירלסון – הרחוב בו גדלתי, עומד בית קטן עם שלט. על השלט כתוב כי בבית זה הסתתר ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ז"ל בזמן המנדט הבריטי. ממקום מחבואו, הרחק מאור הזרקורים בו היו מנהיגים ישראליים אחרים כגון דוד בן גוריון וחיים וייצמן, הנהיג את אנשי האצ"ל והגשים בפועל את משנתו של אביו הרוחני – זאב ז'בוטינסקי.

 

לאחר שאיבד את משפחתו בשואה, הפך מנחם בגין את אנשי האצ"ל למשפחתו. בספרו 'המרד' הוא כותב: "כל האנשים הללו היו לידידיי האישיים. למעלה מזה: אחי היו. אהבתי אותם, את כל אחד מהם, אהבת לב ונפש, אהבת אמת אהבתים. והם החזירו לי אהבה". האהבה והמסירות של בגין לאנשיו הייתה הרבה יותר מיחסי מפקד וחייליו כי למעשה הוא ביטל עצמו לחלוטין בפני הכלל. היכולת שלו למחול על כבודו ולראות את טובת הכלל לפני טובתו האישית היא שהולידה את המדיניות בה נקט במשך השנים.

 

בתקופת הסזון, כאשר אנשי האצ"ל נרדפו על ידי אחיהם מן ההגנה והמתח בין המחנות עמד על חוט השערה, בגין עמד על כך שהמחלוקת האידיאולוגית לא תבוא לידי עימות אלים. הוא הכיר בחשיבות כלל ישראל והבציר באנשיו לנהוג באיפוק כלפי אחיהם. סבלנותו של בגין עמדה במבחן קשה ביותר ביוני 1948 כאשר הוא ואנשיו בספינת האלטלנה היו נתונים תחת יריות של כלי נשק ישראליים. כידוע, בגין היה מוכן לסכן את חייו ושילם בחיי אנשיו אך לא היה מוכן לתת יד למלחמת אחים.

 

ב-3 בדצמבר 1948 פרסם בגין את מאמרו "לא תהיה מלחמת אחים!" וכ-40 שנה מאוחר יותר אמר בישיבת ממשלה: "כאשר הייתי במחתרת, כתבתי מאמר שכותרתו "מלחמת אחים – לעולם לא!". אחרי מותי אני מקווה שאזכר מעל לכול כמי שמנע מלחמת אחים – זה חשוב בעיני יותר מהפיקוד על המחתרת, מראשות הממשלה, מחוזה השלום ומחוק רמת הגולן".

 

בדברים אלה אנו יכולים ללמוד על סדר העדיפויות של בגין. בעיניו, לא הייתה חשיבות למעמד של המפקד או ראש הממשלה. לא קסם לו אור הזרקורים והכבוד לו זכה כשקיבל את פרס הנובל לשלום. ואפילו השמירה על רמת הגולן אשר מעניקה לנו עד היום את השקט בגבול עם סוריה הייתה פחות חשובה בעיניו מאשר השמירה על אחדות העם. יותר מכולם הגשים בגין את אימרתו של הרב קוק זצ"ל – "בשנאת חינם חרבנו – ובאהבת חינם ניבנה". זוהי המורשת שרצה להנחיל בגין לדורות הבאים. הוא רצה להיזכר יותר מכל כאיש הכלל ולא כאיש הפרטי – מנחם בגין.

כאשר מנחם בגין הגיע להבנה כי תם תפקידו בהנהגת העם החליט לשוב לביתו הפרטי בירושלים. הוא התרחק כמעט לחלוטין מן העיתונאים שהתדפקו על דלתו. לפני מותו ציווה כי לא יקברוהו בחלקת גדולי האומה בהר הרצל וללא טקס קבורה ממלכתית, אלא בסמוך לקברם של מאיר פיינשטיין ומשה ברזני אשר שלחו יד בנפשם יחדיו בבית המעצר הבריטי בכדי לשמור על כבודו של העם היהודי. כשנפטר העניק משמעות חדשה למושג היהודי הישן "נאסף אל עמיו".

 

עבורנו הדור הצעיר בליכוד שגדל בימים בהם הדמויות לחיקוי הם 'פליטי' תוכניות ריאליטי, תרבות ההנהגה השתנתה. אך עם זאת, כממשיכי דרכו של מנחם בגין, הנמצאים בהנהגה הפוליטית ברמה כזו או אחרת, אנו מצווים לזכור תמיד כי עלינו לשים את עם ישראל לנגד עינינו. אנו חייבים לזכור כי ביום מן הימים יחלוף גם זמן שליחותינו בהיסטוריה של עם ישראל. אנו צריכים לזכור כי כשהיום הזה יגיע גם אנו נצטרך לחזור לבית הקטן והפרטי בו גדלנו כעוד אדם מן השורה.

 

דוד שאין, עוזר השר יוסי פלד וחבר הדור הצעיר בליכוד

 

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

טרור חוצה יבשות משולב

אריק זיו ויזר

"יש על מי לסמוך!"

אלי חזן

חייבים לחסל את הגולה שבתוכנו עכשיו

אריק זיו ויזר

לא אם כל ההפרטות/מאת:ח"כ כרמל שאמה

אריק זיו ויזר

בני בגין והתעויוט

אלי חזן

האם ליכודניקים ראויים להיות מנכ"לים?

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן