16.6 C
תל אביב
25 בינואר 2021
ליכודניק
דעות

בבחירות הבאות: ימין מפולג

כל הסימנים והמעשים מעידים שנכון לעכשיו, בבחירות הבאות הימין יהיה מפולג. אולי מאי פעם ? 

 

השבוע, לאחר חודשים של שמועות והמתנה, הודיע שר התקשורת והרווחה לשעבר, משה כחלון, על תום פסק הזמן הפוליטי שלו וחזרתו לזירה במסגרת, ככל הנראה, חדשה. כחלון, שדובר רבות כדבר הבא בפוליטיקה הישראלית, יגיע למחנה לאומי שבשנה האחרונה, מרכיביו התנגשו אחד כנגד השני בנושאים רבים שבבסיסם לא עמדה אידיאולוגיה אלא יריבות אישית בין מנהיגיו. בבחירות הבאות, נצפה לראשונה מזה שנים רבות בגוש ימין מפולג ומלא במפלגות שאינן מרגישות עוד מחויבות למפלגת הימין הראשית, היינו, הליכוד, ומחכות לקחת נתח, כמה שיותר גדול, ממפלגתו של ראש הממשלה. האם הליכוד עומד בפני סכנת התרסקות נוספת, 10 שנים לאחר ריסוקו ע”י קדימה, ושוב ע”י אלו שהיו בעברם בני התנועה הלאומית?

נפתלי בנט

כפי שכתבתי במאמר קודם ( “הבית היהודי נוגסת בימין הליכודי” ), התפרדות הברית בין תנועות המחנה הלאומי, החלה במהלך קמפיין הבחירות של הליכוד שכוון ברובו כנגד נפתלי בנט. בנט, שצבר כוח בבחירות והביא להישג מרשים עבור הציונות הדתית, שואף לגדולות, ולא מוכן להיות עוד בצל הליכוד והעומד בראשו. על כן, כאשר החלו שיחות המשא ומתן, בין הישראלים לפלסטינים, הוצג בנט כאביר הימין. יו”ר הבית היהודי וחבריו, הם הראשונים להגיב לכל מהלך או אמרה הנאמרת בחדר המשא ומתן, ונחשבים לאופוזיציה פנימית לתהליכים המנוהלים ע”י ראש הממשלה ושרת המשפטים. הבידול שהוביל נתניהו בין הליכוד לבית היהודי במהלך הבחירות, הושאל ע”י בנט בשנה האחרונה במטרה להעביר את קולות הימין בליכוד, המתנגד למתווה של מסירת שטחים, עליו. בנט, שכנאה, בתוך תוכו רואה עצמו מועמד לראשות ממשלה, שואף לשנות סדרי עולם, ושבפעם הראשונה, יעמוד בראש הימין לא מנהיג הליכוד אלא מנהיג המפד”ל, כזה שיזכה לקונצנזוס רבתי, מצד תומכי הימין הישראלי ובכך ירסק את ההובלה המסורתית של הליכוד בראש המחנה הלאומי. היחסים בין ראש הממשלה, לשר הכלכלה, לא היו חמים במיוחד בשנים האחרונות, והתרחקו אף יותר במהלך ישיבתם יחד בממשלה הנוכחית. רצונו של בנט, להפיל את הליכוד, מונע מהרצון האישי של נפתלי בנט, לרמוס את הבוס לשעבר ולהעביר את השרביט מהליכוד המפולג בתוך עצמו לתנועתו שלו. תנועה שאותה החזיר לחיים, לאחר שנים של תרדמת בזכות מיתוג ופעילות בשטח המתבטאת בתא סטודנטים מתחדש, אקטיביזם אגרסיבי ברשת החברתית והופעה בכל כלי תקשורת אפשרי על מנת להעביר את המסר הבנטי ולהעמידו כאלטרנטיבה עבור אלו מימין המאוכזבים מהליכוד. צריך לזכור, שלמרות נסיונותיו של בנט, כרגע ע”פ הסקרים, שר הכלכלה לא מצליח לפגוע בבסיס המצביעים של הליכוד, אך כמו בבחירות האחרונות, קמפיין מסיבי שלו בדקה ה-90′ של המערכה, יכול להניב לו הצלחה רבה. אם כן, זהו המועמד הראשון מבין שלושה, המאיימים על הליכוד בבחירות הבאות.

אביגדור ליברמן

בתחילת השנה שעברה, ליברמן נראה כמי שהולך למזג את תנועתו בתוך הליכוד ולנסות משם להגיע לתפקיד הנחשף כיורשו של נתניהו. אך ככל, שהתגברה ההתנגדות בליכוד לאיחוד בין ישראל ביתנו לליכוד, החל ליברמן לשנות את הקו המנחה שהוא – עמדה ימנית – לעמדה ימנית ממותנת או מרכזית. ליברמן, מסמן עצמו, מאז זיכויו וחזרתו לתפקיד שר החוץ כמפשר, כזה שיכול לגשר בין הניצים בממשלה ולהביע עמדות מדיניות מתונות נעימות לאלו העומדים במרכז הפוליטי. בכך, מבקש ליברמן, להציג עצמו לא עעוד, כקיצוני המחשק את נתניהו  מימין, אלא כמדינאי, הצופה במתרחש בין השחקנים הפוליטיים ומביע עמדה שקולה ומחושבת. מעמדה זו הוא יוכל אולי, לנסות ולקחת קולות חדים מהמרכז הפוליטי שלמענו יקדם את חוק ברית הזוגיות וימנע מלהציג עצמו כפי שהוצג בעבר. ליברמן, נכון להיות, עוד לא הודיע רשמית על תחייתה של ישראל ביתנו, אך בחודשים האחרונים החל לעורר אותה ולהכין את ריצתו העצמאית בבחירות הבאות ולאיים מחדש על קולות הליכוד, הפעם מנקודה אחרת.

משה כחלון

אולי האדם המאיים ביותר, לטעמי על שלטון הליכוד, הוא מי שהיה במשך העשור האחרון, נסיך הליכוד, הבן שהגיע מגבעת אולגה הישר אל המקום הראשון בפריימריז של הליכוד, בשנת 2006  ובהמשך לשולחן הממשלה. כחלון, כאשר הודיע על פרישתו מס’ חודשים לפני הבחירות של 2013, הותיר רבים מאנשי הליכוד המומים נוכח הפרישה המהירה בעודו נמצא בשיא הפופולאריות שלו לאור מהפכת הסלולר שקידם שהביא להתגברות התחרות בשוק הפלאפונים. זאת בנוסף, למיתוג שניתן לו בעזרת רה”מ וכלי תקשורת בדבר היותו כזה המקדם אג’נדה חברתית ושעל שרי הממשלה “להיות כחלונים”. משה כחלון, הוא ימני-כלכלי והמדיניות שקידם לא הייתה “חברתית” כפי שהשמאל מבין אותה אלא “חברתית” כמו שהליכוד צריך לקדם- פירוק מונופולים ופתיחת שווקים לתחרות. סביב כחלון עוד נסובו שמועות במערכת הבחירות הקודמת והועלה כאפשרות בסקרים בשבועות שלפני הבחירות, אך כחלון הכחיש את הקמת תנועה חדשה בראשותו, ותמך בנתניהו באחד מסרטי הבחירות של הליכוד והמשיך לתפקד כיו”ר המרכז. בראיון שקיים עם “ידיעות אחרונות”, כחלון מצהיר כוונות, וממתג עצמו כאלטרנטיבה מרכזית מבחינה מדינית ושמאלית מבחינה כלכלית לליכוד של נתניהו. אולי מדובר בשינויי אידיאולוגי אמיתי, אך אני מאמין שהוא מונע מיחסיו האישיים של כחלון עם רה”מ ושרי הליכוד. המטרה, לשאוב את בסיס המצביעים הוותיקים של התנועה אליו,כאשר יצהיר ברבים כי הוא זה שיביא לשוויון חברתי וכלכלי בניגוד לליכוד שע”פ הראיון שהעניק השבוע מושפע ע”י “הימין הקיצוני” וקיפל את הדגל החברתי ( שכחלון לקח חלק בהתקדמותו ע”י מינויי אחד מראשיו לעוזרו, לא שיש לי בעיה אם הליכתו ימינה של הליכוד). כחלון, לדעתי הוא האיום הגדול ביותר, משום היותו זה שהיה עד לא מזמן בליכוד, נתמך ונערץ, לעיתים ע”י האלקטורט הבסיסי של התנועה- מזרחיים, אנשי הפריפריה, בני המעמד הבינוני וכד’ ונהנה כבר מהרגע הראשון מתמיכה תקשורתית ע”י העיתון החזק במדינה וגדול המתנגדים לשלטון נתניהו. כחלון (אולי זה ישמע מופרז), יוכל באמצעות התמיכה התקשורתית והרוח החדשה המלווה כל מפלגת אווירה, לסחוף אחריו קולות רבים ולהביא להחלפת שלטון הליכוד.

לסיכום, הליכוד עומד בפני עידן חדש, בו שלטונו כבר לא מובטח מימין, וכל אלו שרואים עצמם כמועמדים לראשות הממשלה מקדמים פעילות מתנגדת לראש הממשלה, הן ממפלגתו והן אלו היושבים איתו בממשלה. הליכוד, יצטרך להתמודד עם שלושה זאבים, העורבים לו בפינה ומריחים את הדם העולה מתוך הריבים הפנימיים והמיאוס שקיים אצל חלק מחברי המפלגה והציבור הכללי. צריך לזכור, שאותם זאבים, או חלקם יאחדו כוחות למען ריסוק הליכוד אך בינתיים ע”פ הסקרים הליכוד היא מפלגת השלטון, בהפרש ניכר מהשאר דבר שרק יעורר איחודים שישנו את פניי המפה הפוליטית בישראל.

 

מקווה, כאיש ליכוד צעיר, שאזהרות אלו ישמעו ונציגנו יתחילו לתת “פייט” מול הפעלתנות של חברינו לשעבר.

 

 

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

בין החלת ריבונות למדינה פלסטינית

מנדי ספדי

ממשיכים לבנות מדינה-תכנית עבודה לשלושת העשורים הבאים

עינר אביב

פני הליכוד לאן ?

אלי חזן

אוגנדה זה פה

אריק זיו ויזר

השטרות החדשים – הבעיה האמיתית

אריק זיו ויזר

דיון, לא חקירה

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן