11.6 C
תל אביב
14 בדצמבר 2019
ליכודניק
יומן פוליטי

אשת הברזל מכה שנית

משה כחלון התקווה הבאה, פיגוע לאומני או פלילי,  בין טובת המדינה לטובת הפרימריז

לימור לבנת הפגינה מנהיגות ללא חת כאשר עמדה מול הלחצים של קומבינת דרעי – ליברמן בתוך הליכוד.כאשר פנו אל לימור לחתום לתמיכה בליאון הפגינה לימור קיר ברזל ולא נכנעה לאיומים .

 

יש לציין כי בין אלה שלא נכנעו היו בנוסף חוטובלי, בוגי וראש הממשלה נתניהו. הרבה נקודות ייזקפו לזכותם.
נתניהו נמנע מלהודיע תמיכה בליאון כי הוא חושב שברקת הוא ראש עיר מצוין. יתר על כן, זהו מהלך הזוי שבו באים לראש ממשלה כמו מריונטה וקובעים לו במי לתמוך. אך אין ספק כי לימור הוכיחה שהיא לא מי שמפחדת מאיומים. מה גם שעכשיו ברור כי המהלך הזה נועד להפלת ממשלת הליכוד. 
אז כך מצעד שרי הליכוד כורים את הבור רק מפחד כמה עסקנים .

מה שמראה כי מנהיגות הליכוד מתנהלת היום בצורה שלא מה טוב למדינה אלא מה טוב לבחירות המקדימות. זה די מעציב לראות את שרי הליכוד מתלכדים מאחורי המריונטה של דרעי וליברמן מהפחד של ידה הארוכה של הקבוצה הירושלמית : איציק קויפמן,דודו אמסלם, יורם קרשי וישראל יהושע.

הרי ברור לכל שהתמיכה בליאון היא נגד רצון הליכודניקים. בכל סקר בירושלים רוב של מצביעי הליכוד מתנגד למשה ליאון. יש משהו מוזר במה שהבחירות המקומיות מפיקות. מה שמהווה בעיה אמיתית הוא שהשלטון המרכזי מנותק מהשלטון מקומי.
יש כרזה שבבחירות האלה צדה את עיני המועמד של דרעי בירושלים : מנהל קמפיין על גובה הארנונה.
רק שכח לציין כי מי שאחראי על גובה הארנונה זהו משרד הפנים שמאז 1984 נמצא בידי ש"ס להוציא תקופות קצרות. בירושלים, רוב הציבור החרדי לא משלם מס או נהנה מהנחות של אחוזים גדולים.
המרכיב הוא הפטורים מארנונה.
נראה לי כי הציבור החילוני מוכן שכל תושב ישלם מס באופן שווה אז כולם יוכלו לשלם פחות ולקבל יותר.

נתניהו ההנה מפריחה מחודשת הוא חרש את הארץ בכנסים וגילה כי משהו בקהל ממשיך. מה שמגיע מהציבור הוא שפשוט אוהבים אותו.
בצפון ובדרום, לכל מקום אליו הוא מגיע, הוא רואה אולמות מלאים. מצב זה נראה כמצב הפוך לימים לא רחוקים- ימי הבחירות הכלליות כאשר הכול היה נראה אבוד : קמפיין כושל, אולמות ריקים כאשר הקהל ברובו היה עסקנים, אולמות ששטח הקהל היה מצומצם כדי שיראה מלא.

עכשיו נתניהו רואה פן אחר : אולמות מלאים, הקהל מקבל אותו בחמימות ואפילו ניצנים של תחילת שנות ה -90 : הוא חש התלהבות יש חשמל מסביבו.

הבעיה האמיתית של נתניהו היא הכוח הדל שלו בתוך מפלגתו. שם, אין לו את חברי הכנסת שילכו איתו כמו שהלכו עם שרון בעת הקרע כאשר הרקע הוא תהליך מדיני. מנגד יש את ליברמן שמחכה ל -6 בנובמבר : קו פרשת המים שלו. היה ויצא נקי נתניהו רואה מולו יריב חדש ישן שהולך להשתלט על המרכז ימינה בדרך לראשות הממשלה.

ליברמן יוזם מהלכים : כך הוא יצר ברית עם דרעי בהרבה מקומות בארץ כאשר גולת הכותרת היא הבחירות בירושלים.

בנט מצד שני לקח את הבחירות המוניציפאליות כדי לבסס את מעמדו באותו ציבור.

מה שמדהים עם בנט שהוא מראה סוג של מנהיגות כאשר הופיע סיפור הפיטורים של מפעל טבע הלך בנט והציג לציבור את הפן השני של משיכת תעשיות כמו טבע, למרות שהיה נראה שבנט הולך נגד הזרם.

יוקר המחייה

נתניהו,ליברמן ובנט חיים בסרט שהמציאות של תהליכים מדיניים ביטחונים יתנו להם את הסיבוב הבא. דבר אחד ברור : בסיבוב הבא שוב תשתנה המפה : על המפה יעלה ויבוא שחקן חדש ישן- משה כחלון.

כחלון, שפרש ויצא מהמערכת הפוליטית בסוף הקדנציה הקודמת, נשאר הדמות החברתית המובילה בישראל. משה כחלון הצליח לייצב את מעמדו בציבור כמועמד חברתי שגם הוכיח כי הוא יכול לשנות. הוא הצליח כי הוא רפורמטור אמיתי, זאת התדמית, לכן כחלון יוכל להגיע לציבור הבוחרים ולהציג את האג'נדה שלו כאשר כחלון יציג עשייה ולא רק דיבורים.

כבר היום יש כבר התקהלות סביב השם משה כחלון. בסקרי עומק כאשר עולה השם משה כחלון אין ספק כי הוא מאפיל על הליכוד, ישראל ביתנו, ש"ס בעידן של אין מרן, ועל האחים לפיד ובנט.

בשיחות ישירות פוליטיקאים מבטלים את המהלך, נשמעים קולות של הוא נשאר בליכוד, שכחו אותו, ועד הבחירות הבאות מי בכלל יזכור אותו.

רק שבשיחות פנימיות כבר מדברים על שאם כחלון ילך למהלך אז הוא עוד יכול להפתיע יותר מהישג של לפיד בבחירות האחרונות, התובנה היא שכחלון עוד יכול להיות המפלגה הגדולה בבחירות הבאות.

אינתיפאדה בדרך

לאט לאט מתחילה ההסלמה להיכנס מתוך הרשות הפלסטינית. שנים של פריחה כלכלית אך לצידה המשך ההסתה כנגד קיום המדינה היהודית, שמרו על גחלת הטרור שנמצא בפתח. אמנם צה"ל נמצא בתוך השטח, ויש את גדר הביטחון של ישראל, אך הטרור החל להכות שנית. נשאלת השאלה האם הממשלה תעבור לסדר היום? האם הממשלה נגררת אחר כיסוי הישבן שלה וגורמי הבטחון כאשר היא לוקחת פיגוע טרור ומשאירה ספק שאולי זה פלילי? לתרגילים האלה הציבור היה רגיל בעת גל הטרור של אחר אוסלו, מיד לאחר כל פיגוע הייתה יוצאת הודעה שנבדק אם האירוע פלילי או לאומני, אז אני נזכר בנאום של נתניהו על הברווז, ולכן אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז מה זה? אכן כן – זה ברווז. אבל הברווז הזה הוא ברווז פיגוע לאומני.

שלא נמשיך בדרך של בת יענה כאשר יש פיגוע הוא לאומני וצריך להגיב כמו לפיגוע לאומני, על כל פיגוע יהיה מחיר, ולא נכנס עכשיו לתהליך שכאשר הורגים בנו נאמץ את  המנטרה , שאיפוק זה כוח, הכוח היחידי הוא קיר הברזל.

יש להילחם בטרור ללא הפסקה ועם זאת נתניהו צריך להמשיך בתהליך המדיני אך אם התברר כי גורמים ברשות הפלסטינית ממשיכים להסית ולעמוד מאחורי הטרור יש להפסיק את הפעימות של שחרור מחבלים עד להפסקת גל הטרור.

 

Related posts

תל אביב עולה ירושלים נמחקת בליכוד

אריק זיו ויזר

נתניהו צדק כאשר נאם בקונגרס

אריק זיו ויזר

מי להקפאה אלי

אריק זיו ויזר

איוב קרא לא הסוס של קליגולה !

אריק זיו ויזר

חיבוק הדוב של אובמה

אריק זיו ויזר

המריחה הגדולה של השופט גרוס

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן