17.6 C
תל אביב
24 באוקטובר 2019
ליכודניק
דעות

אז מי פה היורש?

אז מי יירש את דיויד קמרון – ראש ממשלת בריטניה המתפטר ? דוד אוחנה סוקר את המועמים הפוטנציאליים


עם התפטרותו של קמרון, כסא ראש ממשלת בריטניה ממתין למנהיג חדש. כיוון שבבריטניה התפטרות לא תביא לבחירות, ראש הממשלה יהיה יו"ר המפלגה השמרנית הבא. מאות אלפי מצביעים שמרנים יקבעו את גורלם של שישים וחמישה מיליון בריטים, וכשיש מס' לא מבוטל של כוכבים, הולך להיות מרוץ סוער במיוחד.


ג'ורג' אוסבורן הוא שר האוצר ובן בריתו הפוליטי של קמרון. היה לו תפקיד חשוב בייצוב הכלכלה הבריטית אחרי הגירעון שיצר בראון. הוא נחשב למס' 2 בממשלה הן בכוח הפוליטי והן בהשפעה על תפקודה. כמו בלייר ובראון בגרסה הטורית (שמרנית בעגה אנגלית) והרעננה יותר. אבל מה, הוא תמך בהישארות באיחוד, ועל זה הבוחרים השמרנים יתקשו לסלוח. אם הממלכה זזה יותר ויתר לכיוון היורו סקפטי, אין סיכוי שמפלגת הימין הלאומית תישאר מאחור. הוא יצטרך לתת תירוץ משכנע למה הוא תמך בהישארות, ואיך לצאת מהצל של קמרון החבול.


מייקל גוב, שר המשפטים ושר החינוך הקודם, היה פוטנציאל מיידי לראשות הממשלה כבר עם היבחרו לפרלמנט, וקמפיין העזיבה שהוביל בממשלה הביא אותו אל מרכז הבמה בדיוק ברגע המתאים. בדיוק כשקמרון הולך הביתה. כמעט ואין ספק שהוא יתמודד על התפקיד, והוא יכול לרכז סביבו הרבה מתומכי העזיבה.


ויש את בוריס. שם המשפחה שלו הוא ג'ונסון, אבל ממש כמו מדונה, הוא ידוע בשמו הפרטי. דונלד טראמפ הבריטי. הפוליטיקאי הכי סלבריטי שהיה בעולם מאז הימים של קלינטון כנשיא ה- אמ.טי.וי והאיש שהמציא את האקסצנטריות הפוליטית עוד לפני שטראמפ עצמו החליט לאיזו מפלגה הוא מצטרף. אפילו השיער שלו, מראה הפנים, מזכיר את טראמפ בצורה מדהימה. אה ושכחתי, חבר פרלמנט עשר שנים וראש העירייה הכי טוב שהיה ללונדון מאז ומעולם. הבריטים מתים עליו, התקשורת מתמוגגת ממנו, והוא הוביל ברמה התקשורתית את קמפיין העזיבה. עם כל הכבוד למפלגות הקיקיוניות מימין, בוריס ג'ונסון הוא הכוכב שהביא את הניצחון למחנה הפורשים. אם הוא יידע להתמתן יותר בקמפיין ולהראות שהוא יכול להיות ממלכתי כשהוא רוצה, איש לא יעצור אותו לבדרך לרחוב דאונינג. רק שאצלו זה לא בטוח אף פעם.


הכהונה של ראש הממשלה הבא לא תסתיים ב – 2020. הלייבור הפכה לבדיחה מהלכת עם הבחירה בג'יימי קורבין, המנהיג הכי קיצוני והכי לא ניתן לשיווק שאפשר למצוא. מחכות לו 9 שנים לפחות, ובתקופה הכי סוערת בבריטניה מאז הימים של ת'אצ'ר ומלחמת פוקלנד. עזיבת האיחוד מוציאה אותם אל הלא נודע, הכלכלה בסכנה, איום המהגרים ימשיך לרחף והאי הבריטי קרוב מתמיד להתפרקות. וכל זה בזמן שיש עוד מו"מ ארוך על תנאי היציאה מהאיחוד והסכמי סחר כלכליים חדשים בכל העולם. הצלחה או כישלון לא תשפיע רק על בריטניה, אלא על עתיד האיחוד האירופי כולו. הצלחה תעורר רגשות לאומיים בכל אירופה, וכישלון יהלל את הרב תרבותיות. בידי חברי המפלגה השמרנית נמצא עתידה של אירופה כולה, והבחירה מעניינת וקשה מתמיד.

Related posts

רבותיי, חברי הקבינט, ההיסטוריה חוזרת שום דבר לא אבד, לא נשכח

אריק זיו ויזר

הפסקת מימון המחרימים – צעד לגיטימי מול מחאה בלתי לגיטימית

אריק זיו ויזר

גדעון, תמשיך להסתער

אריק זיו ויזר

מילותיו האחרונות של אלי כהן : "חבל שלא עשיתי יותר"

אריק זיו ויזר

קולאז' של שנאה נגד נתניהו: והשמאל שותק

לתשומת ליבם של שטייניץ ונתניהו

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן