29 C
תל אביב
15 ביולי 2024
ליכודניק
דעות

אונסקו, איראן, הנאציזם הישן וזה החדש

בפעם השנייה במהלך חצי השנה האחרונה מאשר הוועד המנהל של ארגון קשרי התרבות והחינוך של האו”ם, אונסק”ו, הצעת החלטה המתעלמת מהקשר ההיסטורי של העם היהודי למקומות הקדושים בירושלים הכוללים את הר הבית והכותל המערבי. הצהרה מבישה זו העלתה בראשי מספר אירועים נוספים:

נקודה ראשונה– כל “ידידי ישראל”: האמריקאים, האירופאים ועוד מרעין בישין מחאו כפיים והגיבו בהתלהבות להסכם שבין ארה”ב לאירן. על פי הסכם זה ניתנה לאיראן הזדמנות בלתי חוזרת לפתח נשק גרעיני תוך הולכת שולל ורמייה את אומות העולם.

נקודה שנייה – בכל פעם שעולה נושא חמאס וירי הטילים על ישראל הרי תגובת כלי התקשורת המערביים אינה מתמהמהת ורובם מגיבים ומתרעמים על היחס המספרי המדאיג לדעתם בין ההרוגים הרבים בצד החמאסי בעזה וזאת בהשוואה למספר ההרוגים הפחות בצד הישראלי. נתון זה, כפי הנראה, חורה להם מאוד.

נשאלת השאלה: מה הקשר בין אירועים אלה לבין כותרת הכתבה?

איש הטלוויזיה הקנדית, עזרא לבנט, מכנה את חמאס, את איראן ואת ארגוני האסלאם הקיצוני בשם “הנאציזם החדש”. הנאצים רצחו שישה מיליון מבני עמנו ובכל זאת העולם אשר היה מודע למה שהתחולל באירופה, ראה, שמע, עמד מנגד ושתק!! כיום חמאס, חיזבאללה, איראן ועוד כהנה וכהנה מטורפים בעולם שואפים לחסל את מדינת ישראל ולהגשמת מטרתם הם פועלים בכל החזיתות ואילו במועצת הביטחון של האו”ם כמו באו”ם עצמו כועסים עלינו הישראלים, תוהים ושואלים את עצמם: “מדוע לעזאזל אין היהודים מסכימים למות בשקט כמו אז ב-1939? באיזו זכות הם מגנים על עצמם??!! גם התקשורת העולמית מצטרפת למסע התהייה המוזר של האו”ם (שמו”ם לדברי בן גוריון) ומעלה את הטענה של “חוסר הפרופורציה” בין הנרצחים בישראל לבין ההרוגים בעזה ואלה שביהודה ושומרון. גם היא תוהה ושואלת: “למה לכל הרוחות היהודונים האלה מסרבים למות”??

יתרה מכך, טבח העם בסוריה ורצח המוני אזרחים בתימן, בעירק או בכל מדינה ערבית אחרת כלל לא מעניין את “העולם הנאור”. הוא מזדעזע רק כשיהודים הורגים ערבים וכלל לא מעניין אותם אם הייתה זאת התגוננות, שמירה על גבולות המדינה או כל דבר אחר. קשה להם לקבל שהיהודים אינם מוכנים ללכת כצאן לטבח ולהפתעתם הם מרימים ראש ונלחמים- האל ישמור הם גם מנצחים. אך כאשר נהרגים ערבים ואילו בקרב היהודים נרצחים “רק אחדים”!! שלוות העולם מופרעת.

משנת 1948 ועד 2015 נהרגו מעל אחד עשר מיליון אזרחים מוסלמים וזאת במהלך סכסוכים שונים במזרח התיכון. מתוכם כ-35,000 נהרגו במהלך מלחמות עם ישראל ובמבצעים בעזה, ביהודה ובשומרון – הם מהווים רק 3% מכלל ההרוגים. בסוריה נהרגים בכל יום מאות אזרחים לאור מצב זה נשאלת השאלה: היכן אתם כל מתחסדי העולם המודאג? האם אתם עסוקים מידי מכדי להתעסק בכמה אלפי מוסלמים הרוגים?? בינינו – למי אכפת מכמה ערבים מוסלמים הטובחים בערבים מוסלמים אחרים? לאיש לא אכפת מכך, האכפתיות שלהם מתעוררת כבזק לכשמדובר ביהודים שהורגים מוסלמים וצעקתם ומחאתם נשמעת בקול גם אם הרג זה נגרם מתוך הגנה עצמית ותו לא.

תורמים למצב האבסורדי ידידי ישראל (אלוהים שמור אותי מאוהבי- מאויבי אשמר כבר בעצמי) כגון ארה”ב, מדינות אירופה ועוד התוקפים את ישראל במועצת הביטחון, מדברים על “פרופורציות”, נותנים לאיראנים מתנת עולם – אפשרות לפיתוח גרעיני (אלפי קני שילוח כבר יש ברשותם) ומבטלים את איסור הסחר עם המנהיגים המטורפים האיראנים, כדי שיהיה להם קל יותר להגיע לפסגת שאיפתם – השמדת מדינת היהודים היחידה בתבל. בנוסף לכך, אותם ידידים תורמים מיליארדי דולרים ויורו לחמאס על מנת שימשיכו להשקיע בבניית מנהרות כדי שיהיה להם קל יותר לחדור לתוככי מדינת ישראל ולבצע פיגועי טרור.

הגדיל לעשות האו”ם (שמום) וקבע כי אין כל קשר בין העם היהודי לכותל ולהר הבית!! באבחת קולמוס ביטל 5700 שנות יהדות ושייך הכול לאומה הערבית הקיימת רק מאז 634 לספירה (הרבה אחרי היהדות והנצרות). ואם לא די בכך – מגיעים לאו”ם פעילי טרור פוליטי, המתיימרים להיות חלק מעמנו, בדמותם של בצל”ם ושלום עכשיו וממשיכים למכור את מרכולתם העלובה על כיבוש שלא היה ולא נברא ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן.

הנאציזם, אם כן, לא נעלם. הוא חי, נושם ובועט בדמות חדשה, ראשו במסדרונות האו”ם המתחסד והמשכו באיראן, בבית הלבן ובבירות אירופה.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

כשלרשות השידור היה כוח

אלי חזן

יום האישה לזונה

אלי חזן

איוב קרא : אני לא פורש

אריק זיו ויזר

פרשת מקץ -קץ לחושך

אלי כהן

נקודה למחשבה : בסופו של יום – שונאים האחד את השני בלי אהבה

אריק זיו ויזר

ניחום אבלים אצל משפחת עמאר – נבואני בג’וליס

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן